#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לכתוב הד&#x27; פרשיות כסדרן?"	"הט&quot;ז (יו&quot;ד סי&#x27; ר&quot;צ) ס&quot;ל בדעת תוס&#x27; במנחות (ל&quot;ב ע&quot;א) דיש סדר בתוך הפרשה אבל אין סדר בין פרשה לפרשה ואפי&#x27; במקום כתיבת הפרשה אין סדר, וספר קדושת יו&quot;ט ס&quot;ל דיש סדר במקום כתיבת הפרשיות אבל יכול לכתוב הפרשיות שלא כסדרן, אכן הש&quot;ך (יו&quot;ד שם) ס&quot;ל דאפי&#x27; הפרשיות צריכים להיות כתובים כסדרן, וכן קיי&quot;ל (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה כסדר) [ואין מצטרפין דעת הט&quot;ז אפי&#x27; לספק לספיקא דאינו מוזכר בשו&quot;ע (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)]."	סימן לב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עד אחד נאמן לומר דפרשיות אלו כתובים כסדרן?	"כן (שע&quot;ת ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן לב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסופק?	"ספק דאורייתא לחומרא (שע&quot;ת ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן לב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם כתב הפרשה שלא כסדרן?	"צריך לימצא פרשיות שהיו כתובים לפני זה (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן לב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הגודל של אות ד&#x27; באחד?"	"השיעור כד&#x27; דלתי&quot;ן קטנים {והיינו כופל אורך הדלי&quot;ת וכופל רוחב הדלי&quot;ת} (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), אמנם מצדד הפמ&quot;ג דסגי להיות כשיעור ד&#x27; דליתי&quot;ן של כתב קטנה ולאו דוקא מאותה כתב (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), והאות יהיה קצת למעלה משרטוט (לשכת הסופר, מ&quot;ב דרשו)"	סימן לב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כותבין השל יד תחילה או השל ראש?	"הרמ&quot;א כתב דלכתחילה יכתוב השל יד תחילה דכתיב והיו שיהיו נכתבין כסדרן (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) ביאר משום דקלף אחד דשל יד קדוש יותר מכל קלף וקלף דשל ראש], אבל העטרת זקנים כתב שיכתוב השל ראש תחילה דהיא קדושה יותר (וכ&quot;כ קסת הסופר סי&#x27; כ&#x27; סעי&#x27; ח&#x27; בשם האריז&quot;ל), ונוהגין כהרמ&quot;א לכתוב השל יד תחילה ובדיעבד אין קפידא (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [ויש נוהגין בכתב ב&quot;י לכתוב השל יד תחילה, ובכתב אריז&quot;ל לכתוב השל ראש תחילה (הר&quot;ג מלצר)]"	סימן לב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להפסיק באמצע כתיבת של יד ושל ראש?	"ע&quot;פ האריז&quot;ל לכתחילה יזהר שלא להפסיק (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), והוסיף השע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) דהעיקר קפידא הוא בין קדש לוהיה כי יביאך, ומ&quot;מ ראוי להעביר הקולמוס על תיבה ראשונה של כל פרשה כדי שיהא קצת חיבור בין כל הפרשיות, וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דהוא הידור בעלמא וראוי לעשות כן וגם ראוי לטבול לקריו תחילה. ואין קפידא שלא להפסיק בין כתיבת של יד לכתיבת של ראש. אכן, כתב הלשכת הסופר (ס&quot;ס כ&#x27;) דדברים טובים אלו רק לסופר שהוא זהיר וזריז ואומן וכחו יפה אבל מי שאין בו דברים הללו יש לחוש הרבה שע&quot;י הכתיבה הרצופה ייעף וייגע וקילקל יותר ממה שיתקן."	סימן לב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי ללמוד ספרות?	"דוקא איש מפי איש מסופר מומחה ובקי (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;, ע&quot;ש)"	סימן לב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יאמר קודם שיתחיל לכתוב?	"עי&#x27; שע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) שהביא מספר פרי עץ חיים את נוסח היהי רצון"	סימן לב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש סדר בכתיבת אות אחת?	"כתב ערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דליכא סדר בכתיבת אות אחת ויכול לכתוב הרגל של הה&quot;א תחילה ואח&quot;כ הדלי&quot;ת, וה&quot;ה אם רק כתב מקצת האות יכול לכתוב אות הקודם אח&quot;כ, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; ל&quot;ו בריש משנת סופרים."	סימן לב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על כמה קלפים כותבים 1) השל ראש 2) השל יד?	"1) ארבע דכי היכי דאיכא ד&#x27; בתים כך איכא ד&#x27; קלפים 2) אחד כי היכי דאיכא בית אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן לב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על כמה עמודים כותבים הפרשיות בשל יד?	"ארבע (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן לב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיטות הראשונים בדיו?	הרמב&quot;ם סבר דהוא צבע שחור שמתקיים, ולכתחילה יהיה ראוי למחוק. הרא&quot;ש סבר שצריך דיו, ומי עפצים גרידא פסול אבל אם מערב בה קומא כשר. ר&quot;ת (גיטין י&quot;ט ע&quot;א) סבר דדיו בא משריפת מיני עצים הידועים לעושי הדיו ולא מעפצים (מ&quot;ב דרשו) 	סימן לב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושים דיו 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) נוהגין להשתמש בג&#x27; דברים: קומא {כדי שיהיה סמיך}, קנקנתום {כדי שלא ימחק}, ומי עפצים {לשיחור}, ומבשלים כולם ביחד (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה בין שלא), אבל הביה&quot;ל כתב דאם עשהו במי עפצים וקומא לחוד שפיר דמי {ויש לפרש משום דמהפוסקים מבואר דמצוה מן המובחר הוא שיהיה כתב שיכול לימחוק ולא יהא בו קנקנתום (קס&quot;ה סי&#x27; ג&#x27; ס&quot;ק א&#x27;, לשכ&quot;ה שם) [והרמ&quot;א כתב דלכתחילה לא יהיה בה קנקנתום או קומא], ומ&quot;מ כתב שנוהגין לכתחילה ליתן קנקנתום לתוכו, ומ&quot;מ מובן מש&quot;כ הביה&quot;ל דכשר לכתחילה אפי&#x27; בלא קנקנתום}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) כתב דבעי ג&#x27; דברים: שחור, מתקיים, ומקורו מן העץ. 2) במי עפצים לחוד או קנקנתום לחוד פסול (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), וכן קומא לחוד פסול (ביה&quot;ל ד&quot;ה בין שלא בשם מהר&quot;ם בנעט). מי עפצים עם קומא או קנקנתום לפי המחבר כשר ולפי ר&quot;ת פסול (ביה&quot;ל ד&quot;ה בין שיש) דר&quot;ת סבר דעפצים פסולים, ובקומא עם קנקנתום מחמיר המהר&quot;ם בנעט לכתחילה (ביה&quot;ל ד&quot;ה בין שלא)."	סימן לב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיו שהוא כחול?	כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה יכתבם) דיש להחמיר, ואם טבעו להיות נשחר לגמרי צ&quot;ע	סימן לב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דיו צריך להיות עשויה לשמה?	"לא (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [אולם מבואר מהפוסקים שיש מעלה בדיו לשמה]"	סימן לב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיו שחור בעטים שלנו?	"כתב הר צבי (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; כ&quot;ד) שבדרך כלל אינם שחור ממש, ועוד הוסיף המשנת הסופר דאינו נעשה מן העץ והרבה פעמים אינו מתקיים לזמן ארוך, וגם אינו מתבשל. ולגבי רפידגרף יש מקילין להשתמש בה לתגין אע&quot;פ שיש מעלה שלא להשתמש בברזל כדמבואר בערוה&quot;ש (יו&quot;ד סי&#x27; רע&quot;א סעי&#x27; ל&quot;ח)."	סימן לב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני להעביר הקולמוס ע&quot;ג כתב של שאר צבעונים?	אע&quot;פ שהפמ&quot;ג מסתפק בזה, הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה הרי) כהא&quot;ר דלא מהני	סימן לב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם זרק עפרות זהב ע&quot;ג הכתב?	"יכול להעביר הזהב [ואין חסרון בכסדרן], אבל אם הוא ע&quot;ג אזכרה אין לו תקנה דהוי מחיקת השם [כגון שהזהב היה בצורת האזכרה] (שו&quot;ע), ודייק הביה&quot;ל (ד&quot;ה כמוחק) דמשמע דיש חשש מחיקת השם אפי&#x27; אם לא כוון לשם השם, ודלא כהש&quot;ך דס&quot;ל דלצורך תיקון ס&quot;ת מותר למחוק שם שנכתב שלא בכוונה [ומ&quot;מ אינו מחיקת השם ממש דעדיין נשאר הכתב למטה] "	סימן לב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להעביר הקולמוס על הזהב שהוא ע&quot;ג כתב כשרה?	העולת תמיד והא&quot;ר סברי דלא מהני, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה עפרות) מצדד להקל	סימן לב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חשש מנומר אם העביר הזהב מעל הכתב?	לפי הפרישה יש חשש מנומר אע&quot;פ שהעביר הזהב, והא&quot;ר סבר דאם יש כתב כשרה למטה ליכא חשש מנומר ורק אם כתב הראשון היה בזהב ותיקנו אז שייך חשש מנומר (ביה&quot;ל ד&quot;ה מעביר)	סימן לב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דיו כשר מסתם יינם?	"מדינא כשר (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), אמנם כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ה&#x27;) דנכון לקדש עצמנו במותר לנו ולהרחיק מן הכיעור [ואע&quot;פ שאינו מן המותר בפיך י&quot;ל דזה דבר אחר גרם לו הפסול (שו&quot;ת דבר שמואל, קס&quot;ה סי&#x27; ג&#x27; סעי&#x27; ג&#x27;, מ&quot;ב דרשו)] [והא דמכשירין עפצים אע&quot;פ שבאים מן השרצים, שמעתי מהר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א דאינם באים מהשרצים אלא האילן מסבב השרץ בתוך העפצים כדי שלא יזיקו את האילן]"	סימן לב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתוב ע&quot;י קולמוס של עוף טמא?	"השע&quot;ת (ס&quot;ק ה&#x27;) וקס&quot;ה (סי&#x27; ג&#x27; סעי&#x27; ו&#x27;) מסתפקים בדבר זה "	סימן לב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה קולמוס ראוי להשתמש בו?	"איתא גמ&#x27; (תענית כ&#x27;) דיכתוב בקנה מפני שהוא רך, ומ&quot;מ כיון שאין הקנים מצויים חזקים כ&quot;כ נוהגין לכתוב בנוצה (לשכת הסופר סי&#x27; ג&#x27; ס&quot;ק ה&#x27;), ומ&quot;מ כתב החת&quot;ס דהוי מקצת קיום דקנה דהנוצה נמי רך, ועוד איתא ברש&quot;י (שבת ע&quot;ד ע&quot;ב) דנוצה נקרא קנה. ולגבי ברזל יש מהדרין שלא לכתוב בו (ערוה&quot;ש יו&quot;ד סי&#x27; רע&quot;א סעי&#x27; ל&quot;ח) אבל מדינא ליכא קפידא אלא בגיטין משום חומרא דגיטין (כדמבואר באבה&quot;ע סי&#x27; קכ&quot;ה, קס&quot;ה סי&#x27; ג&#x27; סעי&#x27; ו&#x27;) [וטעמא משום דחיישינן שמא לא יצא הדיו מהעט ונמצא שיש חקק בלי דיו וכשחוזר וכותב בו הוי כתיבה ע&quot;ג כתיבה (הגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א)], ואומרים בשם ר&#x27; משה זצ&quot;ל דמגיה יכול להקל בברזל, ויש מקילין ליתן חוד ברזל על הנוצה (הר&quot;ג מלצר)."	סימן לב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החומרות בקולמוס ודיו מספר החסידים?	"1) אם מקנח טעות באצבעו ויש עליו דיו לח לא יקנח הדיו במנעלו (תת&quot;צ)&lt;br&gt;2) קולמוס המזומן לכתוב דברי תורה לא יכתוב בו חול (תתפ&quot;ח)&lt;br&gt;3) לא יהא מונח על הקרקע (תתצ&quot;ב)&lt;br&gt;4) אם גרר הקולמוס לא יפיל מה שגרר לארץ (תתצ&quot;ג)&lt;br&gt;5) אם נשבר קולמוסו לא תשליכנו לארץ (תתצ&quot;ד)&lt;br&gt;6) לא יחכך עצמו בקולמוסו או בכל דבר המיוחד לספרים (תתצ&quot;ד).&lt;br&gt;{ונראה דשייך חומרות אלו אפי&#x27; בעפריון המצוי אצלנו אם מיוחד לכתוב דברי תורה}"	סימן לב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החסרון אם אות נדבק לחברתה?	"אינו מוקף גויל [ומקורו מכתיבה תמה (תוס&#x27; גיטין כ&#x27; ע&quot;ב), והב&quot;ח סבר דהוא הלמ&quot;מ, ועיי&#x27; בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;)]"	סימן לב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם דין מוקף גויל נאמר אפי&#x27; בקלף?"	כן, אלא דרב יהודה קא מיירי בס&quot;ת (ב&quot;י, ביה&quot;ל ד&quot;ה כל)	סימן לב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל אותיות צריכים להיות מוקף גויל?	כן [דלא כמרדכי דס&quot;ל דרק אותיות של שם השם צריכים להיות מוקף גויל (ב&quot;י)]	סימן לב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך הכתב להיות נאה בפנים ובחוץ?	"הדרכ&quot;מ הביא ממרדכי דצ&quot;ל יותר נאה בפנים כדאשכחן בבית המקדש דהיה זהב טהור בפנים, אבל ר&quot;ת במנחות (ל&quot;ב ע&quot;ב) והרמב&quot;ם סברי דליכא דין זה קלי ואנוהו בפנים אלא בחוץ (גר&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב), וכן ראינו לקמן בסי&#x27; קמ&quot;ז דהרמ&quot;א הביא ממרדכי דצד המשי צריך להיות לצד הס&quot;ת כדאשכחן בארון [או במזבח (עי&#x27; מחה&quot;ש שם)], והגר&quot;א שם הביא ראיה ממשנה במדות (פ&quot;ד מ&quot;א) שכל הבית טוח בזהב חוץ מאחר הדלתות {וזהו לשיטתם}, אכן הגהות הבית שאול (מדות שם) הביא מדרש שה&quot;ש (ג&#x27;, כ&quot;ב) דהמשנה מיירי דוקא בבית שני אבל בבית ראשון אפי&#x27; אחורי הדלתות היה טוח זהב [וצ&quot;ע למה אינו נמנה בהבדלים בין בית ראשון לשני, ותי&#x27; ר&quot;א קרופניק דיש חילוק בין דברים בידי שמים לדברים בידי אדם] {ויש לפרש דהמרדכי למד מהארון (לפי המג&quot;א) ובבית שני לא היה ארון}, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; קמ&quot;ז"	סימן לב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם האות גדול ונדבק בסופו, האם צריך גירור?	"הרד&quot;ך ורשב&quot;א בשם ירושלמי ס&quot;ל דא&quot;צ גירור [ודוקא אם היה בסוף ולא בתחילה או באמצע (שע&quot;ת ס&quot;ק ז&#x27;)], אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) מסיק דיש להחמיר לגרור, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) דלכתחילה צריך לגרור"	סימן לב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התייגים נוגעים בהדדי 1) באותה אות 2) לאות אחרת?	"1) אע&quot;פ דליכא דין מוקף בגויל בתייגים, אפ&quot;ה באות אחת צריך לתקנו [דהוי כנשתנה האות קצת ואפ&quot;ה לא נשתנה צורת האות] (ביה&quot;ל ד&quot;ה צריך) 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מח&#x27; הפוסקים אם הוא כשר ובודאי לכתחילה צריך לתקנו (ביה&quot;ל ד&quot;ה צריך) [ור&quot;י באק רצה לפרש השיטות דמכשירין דמה שיש צבע שחור אצל האות אינו חסרון במוקף גויל, ולפי&quot;ז ה&quot;ה אם התג נגע באות אצלו לא יהא פסול]"	סימן לב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כותבים אל&quot;ף ולמ&quot;ד יחדו?	"לא (קס&quot;ה סי&#x27; ז&#x27; סעי&#x27; א&#x27;)"	סימן לב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה יד כותבים סת&quot;ם?	"צריך לכתוב בימין, ואפי&#x27; אם שולט בשתי ידיו. ואם הוא איטר יד כותב בימין דידיה דהוא שמאל דעלמא"	סימן לב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השולט בשתי ידיו דכתב בשמאל, מה הדין?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דכשר בדיעבד, וביאר רע&quot;א דכך מבואר מגמ&#x27; שבת דהשולט בשתי ידיו חשיב כתיבה בשבת וה&quot;ה דחשיב כתיבה לסת&quot;ם, אלא שהגמ&#x27; במנחות משמע דלכתחילה בעי כתיבה בימין אפי&#x27; כששולט בשתי ידיו"	סימן לב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשכותב בשמאל?	"הספר התרומה דן בזה דנהי דפטור בשבת אבל יתכן דהוי כתיבה לסת&quot;ם כמו דאשכחן בשחיטה כלאחר יד דפטור בשבת ואפ&quot;ה הוי שחיטה כשרה, ולא כתב אם הוא פסול בדיעבד אבל ההגהות מיימוניות כתב דפסול בדיעבד (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ז), והמחבר כתב דיכול להניחם [בלא ברכה (רע&quot;א)] אם אינו מוצא תפילין אחרים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)."	סימן לב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לתקן האותיות ביד שמאל?	לא, אבל יכול להפריד הנגיעות בשמאל (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)	סימן לב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי אינו ראוי להיות סופר?	"מי שכותב ביד אחד ועושה רוב מלאכתו ביד שני ובדיעבד אין לאסור (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) {ונראה דאם עושה רוב מלאכתו בימין וכותב בשמאל יכול ללמד את עצמו לכתוב ספרות בימין וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; כ&quot;ז) לגבי הנחת תפילין}"	סימן לב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כותב בפיו?	"כתב תשובת הרמ&quot;ע דהוי פסול אפי&#x27; אם אינו מוצא אחרים, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דהוא ס&quot;ל דזה גרוע יותר משמאל {וק&quot;ק מתוס&#x27; חולין כ&#x27; ע&quot;א}, אבל רע&quot;א ביאר דהוי ממש כשמאל והרמ&quot;ע סבר דאפי&#x27; בשמאל פסול אפי&#x27; אם אינו מוצא אחרים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן לב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שרטוט בתפילין וס&quot;ת לעיכובא?	"בתחילה יש לבאר המח&#x27; ראשונים אם ס&quot;ת בעי שרטוט, דדעת הרמב&quot;ם הוא דהלל&quot;מ דמזוזה וס&quot;ת בעי שרטוט ותפילין לא בעי שרטוט כלל, ולדעת ר&quot;ת ליכא הלכתא בס&quot;ת אלא דהוא דין דר&#x27; יצחק דאינו יכול לכתוב ג&#x27; תיבות בלי שרטוט וה&quot;ה בתפילין [ולפי הרמ&quot;א צריך מד&#x27; רוחות]. והנה תניא במס&#x27; סופרים יריעה (של ס&quot;ת) דאינה משורטטת פסולה, ומבואר דלפי ר&quot;ת כי היכי דדינא דר&#x27; יצחק הוי לעיכובא בס&quot;ת ה&quot;ה בתפילין, משא&quot;כ לפי הרמב&quot;ם השרטוט הוי לעיכובא דוקא בס&quot;ת ולא בתפילין [ומודה דמשום דינא דר&#x27; יצחק בעי שרטוט לכתחילה]. וזהו מסקנת הביה&quot;ל (ד&quot;ה אין) דקיי&quot;ל כהרמב&quot;ם וא&quot;כ שרטוט אינו לעיכובא בתפילין."	סימן לב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תפילין בעי שרטוט לכתחילה?	"ליכא הלכתא דתפילין בעי שרטוט, אמנם מצד איסור לכתוב ג&#x27; תיבות בלא שרטוט בעי שרטוט בשיטה עליונה [וכבר כתבנו דזהו לעיכובא לפי ר&quot;ת ואינו לעיכובא לפי הרמב&quot;ם], והרמ&quot;א הביא ראשונים דסברי דצריך שרטוט בכל ד&#x27; רוחות. ואם אינו יודע ליישר הכתב בלא שרטוט בודאי טוב לשרטט משום זה קלי ואנוהו (רא&quot;ש) [ובדיעבד כשר בלא שרטוט (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)]. אבל אם יודע ליישר הכתב ואפ&quot;ה רוצה לשרטט כדי שיכתוב ביושר יותר, בזה נחלקו הפוסקים אם נכלל במה שכתב הירושלמי הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט, לפי המחבר נקרא הדיוט אבל לפי הטור ורמ&quot;א אינו הדיוט אלא אם עושהו בתורת חומרא. [והמג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הקשה דמצינו הרבה חומרות דמחמירים על עצמנו ולא אמרינן דנקרא הדיוט, ותי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) דאין מחמירים אלא לקיים עוד שיטות או משום איזה סייג, ועי&#x27; במג&quot;א לקמן (סי&#x27; רל&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) דנקרא הדיוט אם מפסיק באמצע הסעודה שלא לצורך, וע&quot;ש בביה&quot;ל ד&quot;ה ואם, וע&quot;ע בביה&quot;ל (סי&#x27; תרל&quot;ט סעי&#x27; ז&#x27;)]."	סימן לב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם משרטט התפילין כשאינו צריך לשרטט האם הוא פסול?	לפי רוב ראשונים כשר, ולפי רבינו שמחה פסול (ב&quot;י)	סימן לב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לשרטט בדיו?	"אינו לכתחילה, ובדיעבד לפי הל&quot;ח וא&quot;ר כשר ולפי תשובת דבר שמואל צריך להרחיק הכתב מעט מהשרטוט כדי שיהא מקוף גויל (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) [ואם שרטט בעפריון וכתב ואח&quot;כ מחקו ושרטט בחקיקה, הכשיר רע&quot;א דיש ב&#x27; טעמים בשרטוט, אחד כדי שהכתב יהיה ישר, ועוד משום הלל&quot;מ, וכאן איכא תרוייהו (הר&quot;מ היינעמאן)]"	סימן לב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שרטט כל השיטות האם צריך לשרטט גם הצדדים?	"מסתפק בזה בביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א) וכתב דבדיעבד אין להחמיר בזה אפי&#x27; במזוזה"	סימן לב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שרטוט בעי לשמה?	"בתפילין לא (ביה&quot;ל ד&quot;ה וי&quot;א), אבל במזוזה וס&quot;ת דדין שרטוט אצלם הוא מדינא לכתחילה בעי לשמה (ביה&quot;ל סעי&#x27; ח&#x27; ד&quot;ה בתחילת, קס&quot;ה סי&#x27; ג&#x27; סעי&#x27; ה&#x27;)"	סימן לב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין לעשות השרטוט בתפילין?	"מד&#x27; רוחות על צד הכתב, וכל שיטה ושיטה על צד האחור [לחוש לשיטת רבינו שמחה דסבר דפסול בשרטוט] (ביה&quot;ל ד&quot;ה וכן)"	סימן לב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לרשום דברים אחרים על גליון הקלף?	"כתב אג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ב סי&#x27; ק&quot;מ) דאין לכתוב שום דבר אפי&#x27; על צד האחר של הקלף [דמשמע דדוקא שקי כותבים מצד החוץ], ואפי&#x27; לחקוק בקלף בלא דיו אסור."	סימן לב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האותיות אינם נוגעים בשרטוט?	"כתב תשובת הב&quot;ח שאין מדקדקין שיהיו האותיות ממש במקום השרטוט, והפתח&quot;ת (יו&quot;ד סי&#x27; רפ&quot;ח ס&quot;ק ה&#x27;) הביא תשובת רע&quot;א דאם הרחיקם הרבה פסול [במזוזה וס&quot;ת ולא בתפילין], והדעת קדושים קבע ששיעור כקש פסול אבל כשיעור שערה או שתים כשר. ואם יכול לעבות התיבות אח&quot;כ, יש מח&#x27; הפוסקים אם יכול לשרטט אחר הכתיבה, ולמ&quot;ד דאינו יכול יש מח&#x27; האחרונים אם כשר לעבות האותיות, שהדעת קדושים מקיל והמקדש מעט מסתפק בדבר. (מ&quot;ב דרשו)"	סימן לב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמחקה השרטוט?	"ישרטט מחדש אותו מקום [וה&quot;ה אם תולה תיבה בין השיטין צריך לשרטט שם] (קס&quot;ה סי&#x27; ג&#x27; סעי&#x27; ה&#x27;) [וצריך ליזהר שלא לפסול הלמ&quot;ד, וגם לתקן אח&quot;כ התגין (הר&quot;מ היינעמאן)]"	סימן לב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו קלף ומהו דוכסוסטוס?	"הר&quot;ן הביא מראשונים דקלף הוי לצד הבשר ודוכסוסטוס הוי לצד השער, אבל קיי&quot;ל כתוס&#x27; דס&quot;ל דקלף הוא לצד השער ודוכסוסטוס הוא לצד הבשר"	סימן לב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך לכתוב תפילין?	צריך לכותבה על הקלף, ואם כתבה על הדוכסוסטוס פסול לפי רוב ראשונים [והמרדכי מכשיר]	סימן לב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה צד של הקלף כותבים?	על צד שסמוך לבשר [והוא לעיכובא חוץ משיטת המרדכי דס&quot;ל דכשר בדיעבד מצד השער]	סימן לב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסימן לידע מהו צד הבשר?	כתב רע&quot;א שתלחלח הקלף במעט מים וצד הבשר תכויץ (ביה&quot;ל ד&quot;ה וכותבים)	סימן לב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לחוש על כשרותן של תפילין הישנים אם אינו מצליח בבדיקה הנ&quot;ל?	לא דמעמידין הסופר על חזקתו שהוא בקי ומומחה, ובפרט דלפי המרדכי כשר ממ&quot;נ (ביה&quot;ל ד&quot;ה וכותבים)	סימן לב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש מעט מדוכסוסטוס על הקלף?	אם כותב חלק מהאות עליו פסול (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם)	סימן לב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גררו הרבה מצד השער?	הנשמת אדם מחמיר, והחת&quot;ס מקיל (ביה&quot;ל ד&quot;ה לתקנו)	סימן לב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יודעים אם נגרר כל הדוכסוסטוס?	"הדוכסוסטוס ניכר שהוא חלק משא&quot;כ שאר הקלף אינו חלק כ&quot;כ, ובדיעבד משמע מהרבה אחרונים דכל זמן שגררו הקליפה הדקה הסמוך לבשר יכול להקל (ביה&quot;ל ד&quot;ה ומצד) [וכתב הקס&quot;ה (סי&#x27; ב&#x27; סעי&#x27; ט&#x27;) דמה שיכול לקלוף ולהפריש במחט אפי&#x27; קליפה כחוט השערה זהו דוכסוסטוס]"	סימן לב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך עיבוד לשמה [לקלף הפרשיות]?	"איתא בגמ&#x27; סנהדרין (מ&quot;ח ע&quot;ב) דהמח&#x27; בין אביי ורבא אם הזמנה מילתא היא תלויה במח&#x27; תנאים אי בעי עיבוד לשמה, וקיי&quot;ל כרבא דהזמנה לאו מילתא היא ולפי רש&quot;י רבא סבר דא&quot;צ עיבוד לשמה אבל לפי תוס&#x27; רבא סבר דבעי עיבוד לשמה. כתב הב&quot;י דרוב הפוסקים סוברים כתוס&#x27; דבעי עיבוד לשמה, אבל הדרכ&quot;מ הביא שהר&quot;ן סבר כרש&quot;י, ולהלכה פסק המחבר כתוס&#x27; דבעי עיבוד לשמה."	סימן לב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם אין לו פרשיות שהעיבוד היה לשמה?	יניחם בלא ברכה [דלפי רש&quot;י יוצא] (ביה&quot;ל ד&quot;ה וצריך)	סימן לב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עיבוד לשמה דין דאורייתא או דרבנן?	להפמ&quot;ג הוא דין דרבנן, אבל לרע&quot;א הוא דין דאורייתא, ובספיקן יש להקל דבלא&quot;ה יש לצרף שיטת רש&quot;י דלא בעי לשמה כלל (ביה&quot;ל ד&quot;ה וצריך)	סימן לב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסתמן?	"בעלמא אמרינן דסתמן שלא לשמן, אבל חידש ספר בית אהרן דבזמן הזה דאין כותבים בקלף אלא ספרי תורה הוי סתמן לשמה, ומסיים הביה&quot;ל (ד&quot;ה וצריך) &quot;ויש לעיין&quot;, אכן המקדש מעט מפקפק על הבית אהרן דאפי&#x27; בזה&quot;ז כותבים פרשיות לתפילין ומזוזות וגם עושים בתים לתפילין וא&quot;כ אין סתמן לשמה לס&quot;ת (מ&quot;ב דרשו)"	סימן לב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להוציא הלשמה מפיו?	"כתב השו&quot;ע דטוב להוציא בשפתיו, אבל בדיעבד די במחשבה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד), והקשה רע&quot;א מסעי&#x27; י&quot;ט בלשמה בהאזכרות דמבואר שם דבמחשבה גרידא לא מהני, ותי&#x27; הגר&quot;ז (סעי&#x27; ל&quot;א) דכאן עדיף דיש לצרף שיטת רש&quot;י דסבר דלא בעי לשמה"	סימן לב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאיזה פעולה צריך לשמה?	"לנתינת עורות לסיד ולמי עפצים, אבל מה שנותנים לפני זה לתוך המים לא מקרי עיבוד (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), אכן החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ו&#x27; ס&quot;ק י&#x27;) סבר דמהני לשמה ע&quot;י הנתינה לתוך המים שהרי סוף סוף תחילת עבודה היא, והקס&quot;ה (סי&#x27; ב&#x27; סעי&#x27; ב&#x27;) הביא מבני יונה דלכתחילה בכל מלאכה שהוא עושה יאמר שהוא עושהו לשמה."	סימן לב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי נשתנה העור מדיפתרא לקלף?	"לפי המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) כשיפלו השערות מאליו, והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג) הביא מספר משיבת נפש דמקיל בדיעבד אחר ד&#x27; ימים"	סימן לב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני הלשמה כשנמשך העיבוד לכמה ימים?	"כן, דכל העושה על דעת ראשונה הוא עושה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), וזה מהני אפי&#x27; אם נעבד גם ע&quot;י אדם אחר (כדמבואר במ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;, וכ&quot;כ חזו&quot;א או&quot;ח סי&#x27; ו&#x27; ס&quot;ק י&#x27;) {ואינו דומה למ&quot;ש הביה&quot;ל (סי&#x27; י&quot;א סד&quot;ה לשמן) דלא מהני ע&quot;י אדם אחר דהתם שאני דשזירה הוי פעולה אחרת מטווה, ולקמן במ&quot;ב (ס&quot;ק צ&quot;ד) בכתיבה ע&quot;י אחר דבעי אמירה לשמה בפנ&quot;ע היינו משום שהוא כותב אותיות אחרות}"	סימן לב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לשמה בסוף העיבוד?	"הט&quot;ז (יו&quot;ד סי&#x27; רע&quot;א) מקיל אבל הרבה חולקים (קס&quot;ה סי&#x27; ב&#x27; סעי&#x27; ב&#x27;), ועדיף להוציא העור ולהחזירו לשמה [אם הוא עדיין דיפתרא], אבל לאחר שנעשה קלף לא מהני (ביה&quot;ל ד&quot;ה בתחילת)"	סימן לב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שרטוט בעי לשמה?	כל זמן שיש הלכתא דבעי שרטוט [כגון מזוזה וי&quot;א אף ס&quot;ת] יש לעשותו לשמה (ביה&quot;ל ד&quot;ה בתחילת)	סימן לב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם עשה שרטוט לס&quot;ת האם מהני למזוזה?	"לפי הרמב&quot;ם דיש הלכתא דס&quot;ת בעי שרטוט מהני, ולפי ר&quot;ת דס&quot;ת לא בעי שרטוט [אלא משום דינא דר&#x27; יצחק] לא מהני (ביה&quot;ל ד&quot;ה וצריך)"	סימן לב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כוון בהדיא לשרטט שלא לשמה?	"אפי&#x27; למ&quot;ד דלא בעי לשמה אפשר דזה גרע טפי (ביה&quot;ל ד&quot;ה בתחילת)"	סימן לב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חשש חציצה אם מושחין על הקלף צבע לבן?	"כתב שע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;א) אדרבא הוא מצוה מן המובחר משום זה קלי ואנוהו, אלא שיש להעביר על פניו בחוזק יד מטלית לבן ולקנח היטב, וכל הנשאר אח&quot;כ נעשה גוש אחד עם הקלף ואינו חוצץ, ומסיים דאין להתיר אלא במשיחה דקה ולא בעבה [וכ&quot;כ הלשכת הסופר (סי&#x27; ב&#x27; ס&quot;ק י&quot;ד) דכשר דוקא אם הוא דק אבל אם הוא עבה פסול דהוי חציצה והוי כאילו כתוב על הטיחה ולא על הקלף, וכמ&quot;ש ההגהות חת&quot;ס שם] {והר&quot;מ היינעמאן לא היה ניחא ליה ב-chalk}"	סימן לב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אם עיבדו לשם 1) מזוזה 2) ס&quot;ת?	"אסור לכתוב בו תפילין דקדושת תפילין עדיף 2) מהני לתפילין דקדושת ס&quot;ת עדיף, וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דאין זה הורדה מקדושתה דהכא אינו אלא הזמנה בעלמא ורק אסור לשנותה לדבר חול [אע&quot;פ שבעלמא הזמנה לאו מילתא היא כלל ומותר אפי&#x27; לדבר חול כאן שגופו קדוש חמיר טפי], ורע&quot;א הביא מעבודת הגרשוני דמחמיר וסבר דאסור לשנותה אפי&#x27; לתפילין אלא אם התנה מתחילה שיהא מותר לשנותה לדבר חול, וקיי&quot;ל כהמג&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו, ועי&#x27; בשע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן לב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדרך הנכונה?	"יכוין לקדושת ס&quot;ת ויתנה לכשארצה שאוכל לשנותו לכל דבר, אבל לא יתנה לכארצה אבחור או לס&quot;ת או לתפילין או למזוזה דזה הוי ברירה ולמ&quot;ד עיבוד לשמה מדאורייתא לא מהני ברירה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו, ביה&quot;ל ד&quot;ה או) {והשתא אינו תלוי בברירה רק תנאי בעלמא דהוי לשם ס&quot;ת או אינו לשמה כלל} [אמנם, כתב הקס&quot;ה (סי&#x27; ב&#x27; סעי&#x27; ד&#x27;) המובחר הוא לעבד את העורות בפרטות לשם קדושתן, את אשר לס&quot;ת לשם קדושת ס&quot;ת ואשר לתפילין לתפילין ואשר למזוזה למזוזה {ואולי כדי לצאת דעת העבודת הגרשוני} (וכן שמעתי מהר&quot;מ היינעמאן)]"	סימן לב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כוון לעשות רצועות?	לא מהני לכתוב בו פרשיות או בתים דקדושתן חמורה מרצועות (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)	סימן לב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עיבדו עכו&quot;ם?	"לפי הרמב&quot;ם לא מהני אפי&#x27; בישראל עומד ע&quot;ג דעכו&quot;ם עושה על דעת עצמו, לפי הרא&quot;ש כשר אם ישראל עומד ע&quot;ג, ועדיף אם הישראל מסייעו מעט [בעצם העיבוד אפי&#x27; בסוף העיבוד ולא בשיחור הרצועות (ט&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;)] אבל בדיעבד אפי&#x27; אם לא סייעו כלל כשר (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)"	סימן לב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הרא&quot;ש האם מהני אם הישראל 1) חישב לשמה בלבו 2) עומד מרחוק ואינו מלמדו?	"1) לא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח, קס&quot;ה סי&#x27; ב&#x27; סעי&#x27; ה&#x27;) 2) לא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)"	סימן לב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם העכו&quot;ם עשה העיבוד בלא ישראל?	"צריך הישראל לעשות פעולה מעצמו ובלא פעולה זו לא היה נגמר, ואז הוא כשר אפי&#x27; להרמב&quot;ם (ביה&quot;ל ד&quot;ה להרמב&quot;ם), אבל מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק ל&#x27;) דאין זה לכתחילה דרק כתב דאין למחות ביד המקילין."	סימן לב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין בעיבוד עורות?	"הישראל יתן העורות לסיד ויאמר לעכו&quot;ם שכל שאר מלאכות של העיבוד שיעשה העכו&quot;ם יהיה לשמה, ואז מותר להעכו&quot;ם להוציא בעצמו העורות ולתקנם וא&quot;צ עוד הישראל לעמוד ע&quot;ג (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) [ואם הישראל לא אמר להעכו&quot;ם שיעשה לשמה יש מח&#x27; אם מהני (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)], ומה טוב אם יוכל הישראל לסייעו קצת בכל העבודות דהיינו במתיחתן וגרידתן וסחיטת המים, ובדיעבד כשר אפי&#x27; אם לא סייעו כלל (קס&quot;ה סי&#x27; ב&#x27; סעי&#x27; ה&#x27;). ומ&quot;מ כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ה) דעדיף שכל העבדנים יהיו ישראלים [ואפי&#x27; אם הישראל אינו מעבדו ביופי כמו הנכרי (קס&quot;ה סי&#x27; ב&#x27; סעי&#x27; ה&#x27;)]."	סימן לב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיבוד ע&quot;י מכונה?	"כתבו הפוסקים דמדינא כשר אם הנתינה לתוך הסיד נעשה לשמה ע&quot;י ישראל ורק אח&quot;כ המכונה מהפך העורות, ואפי&#x27; אם מגביה העורות חוץ לסיד ומחזירם נחשב כהמשך מפעולה הראשונה, אמנם יש מקום להחמיר בעבודת יד מתחילה ועד סוף (דרשו מ&quot;ב) [דמה שמקיל המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&#x27;) אם הישראל שם העורות לסיד היינו רק בדיעבד, ועי&#x27; במילואים לספר Inside Stam עמ&#x27; 354] "	סימן לב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה סימנים 1) מהני 2) לא מהני, לסמן שעור זה נעבד לשמה?	1) נקבים בצורת אותיות [דאז ניכר ע&quot;י טביעת עין] א&quot;נ לכתוב בראש העור סימן שבמקומו זה אין דרכן לעבד, וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;א) דבדיעבד יכול לסמוך על הנקבים שבצורת האות 2) סתם נקבים [שבקל יכול לזייף] (ביה&quot;ל ד&quot;ה כעין) [ולא סמכינן על ספק דרבנן לקולא (לפי הפמ&quot;ג) דכיון דיש לעכו&quot;ם הנאה לזייפו הוי קרוב לודאי שהחליפו (ביה&quot;ל ד&quot;ה משום)]	סימן לב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אין חוששין כלל לחילוף?	במקום שאינו נהנה ע&quot;י החילוף (ביה&quot;ל ד&quot;ה משום)	סימן לב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא משו&quot;ע יו&quot;ד (סי&#x27; קי&quot;ח) דבמקומות שיודעים לכתוב אין אותיות סימנים?"	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) דהתם שאני שהעכו&quot;ם יודע דהמקבל אינו מכיר הכתב א&quot;נ במאכל החמירו"	סימן לב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יכול לידע אם העכו&quot;ם סתם הנקבים ע&quot;י מטלית בעור שלא נעבדה לשמה?	יכול להכירו כנגד השמש (מחה&quot;ש, ביה&quot;ל ד&quot;ה לזייף)	סימן לב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עור שעיבדו שלא לשמה, האם יכול לחזור ולעבדו לשמה?	"לאחר שנגמרו יש מח&#x27; אם יכול לעבדו עוד פעם לשמה (עי&#x27; יו&quot;ד סי&#x27; רע&quot;א בטור וש&quot;ך שם)"	סימן לב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עושים קלף 1) מעור בהמה וחיה ועוף 2) מעור דג?	"1) רק ממין טהורה [ואפי&#x27; נבילות וטריפות, ואפי&#x27; אם נתנבלה ע&quot;י אחרים (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואפילו)] ולא מטמאה 2) לא, דנפיש זוהמא"	סימן לב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בטהורה שנולדה מטמאה 2) בטמאה שנולדה מטהורה?	1) אסור 2) מותר (ביה&quot;ל ד&quot;ה הטהורים)	סימן לב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כותבים על עור של איסורי הנאה?	"הפמ&quot;ג מסתפק בדבר זה (ביה&quot;ל ד&quot;ה תורת), ולהכי לא ישתמש בעור של בכור דהוא טעון קבורה ואסור בהנאה (מנח&quot;י ח&quot;י סי&#x27; ה&#x27;)"	סימן לב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר העדיפות בקלף?	"שליל [שלא נעבדה בו עבירה שלא היה בו תשמיש זכר ונקבה (ב&quot;י עמ&#x27; ק&quot;נ), וגם לא נהנה מן עוה&quot;ז וכן לא חל עליו דינים שיש בעולם], עוף [שיש בו מצות כיסוי הדם ויש בו רוח קדושות], חיה [שיש בו מצות כיסוי הדם], בהמה. (רמ&quot;ע מפאנו סי&#x27; ל&quot;ז, מ&quot;ב עו&quot;ה) [ושחוטה עדיף מנבילה (מג&quot;א ס&quot;ק נ&#x27;, לשכת הסופר סי&#x27; ב&#x27; ס&quot;ק ד&#x27;, ודלא כהגהת חת&quot;ס שם)] {ושמעתי מהר&quot;מ היינעמאן דמה שאומרים בזמנינו דהוי שליל, ל&quot;ד שליל אלא העור מ-veal}"	סימן לב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה כותבים שאר ספרים?	"כל ספרי תנ&quot;ך או ספר שיש בהם שמות שאינם נמחקים שייך דינים אלו, ואם כותבים רק &quot;ה&#x27;&quot; וכן שאר ספרי הש&quot;ס ופוסקים מותר בכל (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, ביה&quot;ל ד&quot;ה תורת), אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ג) מחמיר בכל דברי תורה שיהיו כתובים על עורות טהורים."	סימן לב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש נקב בקלף 1) קודם כתיבה 2) אחר הכתיבה?	"1) אם הדיו עובר עליו כשר, ואם אין הדיו עובר עליו פסול ואפי&#x27; אם הדיו מקיף הנקב מכל צדדיו ואפי&#x27; אם יש צורת האות קודם נקב (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב), אבל פשטות הקס&quot;ה (סי&#x27; ז&#x27; סעי&#x27; ג&#x27;) משמע דמקיל אם הדיו מקיף הנקב, אלא שלכתחילה יש לדבק קצת קלף מבחוץ ולמלא הנקב [אכן, בהגהות פסקי מ&quot;ב כתב דהקס&quot;ה אינו מקיל אלא בנקב שאינו ניכר אלא כנגד השמש] {ושמעתי מהר&quot;מ היינעמאן דמהני לגרור מעט סביב הנקב} 2) אם יש צורת האות לפני הנקב כשר, ואם לאו פסול [אמנם, אם הדיו מקיפו בכל צדדיו מסתפק הביה&quot;ל (ד&quot;ה האות) אם כשר אפי&#x27; בדליכא צורת האות קודם הנקב]"	סימן לב סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך דנים נקב שבאמצע האות?	מבואר מהפוסקים דיש חילוק בין אם בא בשעת כתיבה או אח&quot;כ, וביאר הגר&quot;ז דהפסול הוא דאינו מוקף גויל דהרי יכול לעשות גג האות דקה מאד ונמצא שהנקב הוא אצל האות, אבל מבואר מרע&quot;א (מדהקשה על הט&quot;ז) דס&quot;ל דאינו יכול לעשות הגג דקה {וצ&quot;ב הפסול, ואולי הוא פסול בכתיבה תמה}	סימן לב סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנקב שאינו ניכר אלא כנגד השמש?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ב) דאינו חשיב כנקב וכשר אפי&#x27; אם היה שם בשעת כתיבה. אכן, באמת הוא מח&#x27; מג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) וט&quot;ז (ס&quot;ק ז&#x27;), והמ&quot;ב מקיל כדעת המג&quot;א. ויש להוסיף, דהקסת הסופר, חזו&quot;א, ולבושי שרד (ס&quot;ק ט&quot;ו) ביארו המג&quot;א דמקיל בנקב קטן משום דאמרינן שבשעת הכתיבה נסתם ומיד אח&quot;כ נפלה הדיו ונעשה נקב, והמג&quot;א סבר דזה מקרי שבא הנקב לאחר הכתיבה והט&quot;ז חולק, אבל אם היה נקב שם מעיקרא משעת הכתיבה אפי&#x27; להמג&quot;א פסול. [ואם היה נסתם הנקב בשעת הכתיבה ורק אחר שנתייבשה הדיו ניקב אפי&#x27; להט&quot;ז כשר דהוי כבא אחר הכתיבה] ולפיכך יש מקום להחמיר בנקב קטן שאינו ניכר אלא כנגד השמש [והקס&quot;ה (סי&#x27; ז&#x27; סעי&#x27; ג&#x27;) מקיל בנקב שאינו ניכר אלא כנגד השמש אם הדיו מקיף כל הנקב, אלא דכתב דעדיף לדבק קצת קלף מבחוץ ולמלא הנקב בדיו [ולפי ההגהות פסקי מ&quot;ב מודה להמ&quot;ב בנקב הנראה לעינים דפסול אפי&#x27; אם דיו מקיפו]]."	סימן לב סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא עצה להעביר הקולמוס על הנקב הרבה פעמים עד שיסתום הנקב?	כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו) דלא מהני לסתום הנקב בדיו עב אם הנקב גדול כ&quot;כ עד שמרגיש הקולמוס	סימן לב סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"על איזה קלף כותבים הד&#x27; פרשיות של תפילין?"	"הב&quot;י הביא מנהג דכפי האורך הפרשה כך הוא עובי הקלף כדי שיהא שוה, והלבוש הביא מנהג אחר דהיו מניחין גליונות כפי אורך הפרשה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג) [ולמעשה אין נוהגין לעשות הכי בזמן הזה (קס&quot;ה סי&#x27; כ&#x27; סעי&#x27; ג&#x27;)]"	סימן לב סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכללים במוקף גויל?	"צריך להיות מוקף גויל רק בשעת הכתיבה [אבל לכתחילה צריך לתקנו אפי&#x27; אם בא הנקב לאחר הכתיבה (סוף משנת סופרים)], ולפי הבבלי דוקא חוץ לאות ולא בתוך האות אבל לפי הירושלמי צריך מוקף גויל אפי&#x27; בתוך האות (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד), ואם נוגע אות אחרת פסול אפי&#x27; אם אירע אחר הכתיבה [לפי הדה&quot;ח תלוי בב&#x27; תירוצים בב&quot;י, ולפי הדבר משה פסול לכו&quot;ע, והביה&quot;ל (סעי&#x27; ט&quot;ז, ד&quot;ה כשנכתב) מצדד כהדה&quot;ח, והחזו&quot;א ס&quot;ל כדבר משה], אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ח) סובר דמוקף גויל פסול אפי&#x27; לאחר כתיבה ואפי&#x27; בנקב אלא דס&quot;ל דיכול לצרף חלק האות שלאחר הנקב (כשיטת הב&quot;ח ומאירי)."	סימן לב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נקט המחבר שניקב בתוך הה&quot;א לאחר שנכתב?	"המ&quot;ב כאן (ס&quot;ק ל&quot;ד) תי&#x27; דאינו לכתחילה לכתוב אפי&#x27; אם הנקב באמצע חללו, והמ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק נ&quot;ג) תי&#x27; דנקט האי לשון אגב הסיפא ניקב הרגל."	סימן לב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בגמ&#x27; ניקב תוכו של ה&quot;א כשר (מנחות כ&quot;ט ע&quot;א)?"	"לפי&#x27; א&#x27; ברש&quot;י ניקב רגל שמאלי של הה&quot;א וכשר אם נשאר ממנו כל שהו, ולפי&#x27; ב&#x27; ברש&quot;י אם ניקב כל החלל הה&quot;א כשר. רוב ראשונים סוברים כפי&#x27; ב&#x27; דרש&quot;י ולפיכך צריך להקפיד מדינא דיהא כשיעור אות קטנה ברגל הה&quot;א [ולא מהני בזה קריאת תינוק אבל יש להקל ע&quot;י תיקון (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;)]. ולגבי אם ניקב כל חלל הה&quot;א, בודאי לכתחילה ראוי להחמיר כפי&#x27; א&#x27; ברש&quot;י וכדעת הירושלמי ולפיכך נכון לגרר מעט מבפנים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), אבל בשעת הדחק כשאינו יכול לגררו יכול לסמוך על הפוסקים שמכשירים (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל)"	סימן לב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הרא&quot;ש מקיל בשאר אותיות אם נשאר מהם כל שהו?	לא, דדוקא ברגל שמאלי דה&quot;א מקיל הרא&quot;ש דסגי בכל שהו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח)	סימן לב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא תוך האות?	"בתוך כל אות שיש בו ג&#x27; דפנות אבל תוך ך&#x27; פשוטה לא (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)"	סימן לב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדין אם יש נקב רק מצד אחד בתוך הה&quot;א?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק ח&#x27;) חידש בדעת הטור דכשר אפי&#x27; להירושלמי [וצ&quot;ב, והדה&quot;ח ביאר דאם ניקב כל החלל אז הוי כנוגע באות אחרת ופסול אפי&#x27; לאחר כתיבה, והביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) דחה דבריו], אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) פי&#x27; דהטור אינו ממעט אלא היכא דניקב באמצע החלל ממש דזה כשר אבל אם נוגע אפי&#x27; לצד אחד של האות פסול {וכל זה לפי הירושלמי אבל כבר כתבנו דבשעת הדחק יש להקל דליכא פסול כלל בניקב באמצע האות}."	סימן לב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש גויל לכל הצדדים של הנקב?	כשר (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל)	סימן לב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ניקב או נפסק הרגל ימיני של הה&quot;א?	אם יש כשיעור אות קטנה [יו&quot;ד עם קוץ התחתון] למטה מן הגג כשר, ואם לאו פסול [ואין נפק&quot;מ בקריאת תינוק] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג)	סימן לב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שאר האותיות דשיעורים כאות קטנה ואין צריכים שאלת תינוק?	"ד&#x27;, ל&#x27; [הרגל שלמטה], פ&#x27; פשוטה [אורך הירך למטה מצד שמאל], צ&#x27; פשוטה [אורך הירך למטה מצד ימין], קו&quot;ף [ומבואר ממ&quot;ב לקמן באות קו&quot;ף דקאי אשיעור הרגל (וכמ&quot;ש המ&quot;ב עו&quot;ה, ודלא כהמ&quot;ב פאר הלכה)], תי&quot;ו [רגל הימיני]"	סימן לב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אמרינן דתלוי בשיעור אות קטנה ומתי שואלין לתינוק?	"הב&quot;י הביא ב&#x27; מהלכים: המרדכי סבר דכל שיש ירך אחד ותלוי באורך הירך כגון חילוף בין י&#x27; וו&#x27; או ז&#x27; ון&#x27; פשוטה אז שואלים בתינוק [וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&#x27;) דמהני רק אם נדמה לאות אחרת] משא&quot;כ באות ה&#x27; וכדומה תלוי בצורת האות וזהו כשיעור אות קטנה, והרב מנחם המאירי סבר דאם נפסק מקצת מעובי הירך תלוי בשיעור אות קטנה, ואם נפסק לגמרי אז שואלים בתינוק. להלכה, קיי&quot;ל כהמרדכי וכמ&quot;ש הביה&quot;ל (ד&quot;ה ניקב)."	סימן לב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור בעובי האות?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) הביא מר&quot;מ המאירי דאם יש בו כשיעור ו&#x27; או י&#x27; כשר, וזהו לשיטתו דס&quot;ל דהשיעור אות קטנה הוי בעובי הירך אבל לדידן דקיי&quot;ל כהמרדכי אין הכרח לזה, מיהו צ&quot;ע אחרי דהמג&quot;א הביאו (ביה&quot;ל ד&quot;ה ניקב), והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ח&#x27; ס&quot;ק ה&#x27;) סבר דכוונת הגמ&#x27; &quot;אם לאו&quot; היינו דלא נשאר כלום ולעולם די בשריטה קטנה בעובי."	סימן לב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הסברא הא דאין שואלים לתינוק באות ה&#x27; וכדומה?"	ביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה כשר) דהשיעור אות קטנה הוא השיעור בעצם אלא שהתינוק אינו מורגל בזה אלא באות ארוך ומש&quot;ה אינו מכירו	סימן לב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הראה לתינוק 1) אות ה&#x27; 2) אות ח&#x27;, ולא הכירוהו?"	1) יש להחמיר 2) אינו מגרע כלל דאינו רגיל בחטוטרות (ביה&quot;ל ד&quot;ה כשר)	סימן לב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שיעור אות קטנה תלוי בשיעור הכתב שלפנינו?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה מלא) כתב גדול תלוי בכתב בינוני אבל כתב קטן תלוי בכתב קטן {וצ&quot;ב מאי שנא}, והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ז&#x27;) כתב דרגל ימין תלוי בכתב שלו אפי&#x27; בכתב גדול אבל ירך השמאל סגי אפי&#x27; ביו&quot;ד קטנה שבקטנה."	סימן לב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל מעט דיו בתוך הדלי&quot;ת?	"כתב שבט הלוי (ח&quot;ב סי&#x27; ק&quot;מ) דמשמע מרמ&quot;א דקיי&quot;ל דיש שיעור אות קטנה לרגל השמאלי של הה&quot;א וא&quot;כ יש להקל כאן כשאינו שיעור אות קטנה, ואפי&#x27; לדעת הרא&quot;ש דס&quot;ל דא&quot;צ שיעור אות קטנה ברגל הה&quot;א יש לצדד דאם הנקודה קטנה מאד כשר אם התינוק קוראה דלי&quot;ת דנקודה קטנה כזו אינו משנהו לאות ה&quot;א [וחולק על החזו&quot;א דס&quot;ל דלפי הרא&quot;ש אין שיעור כלל לרגל השמאלי של ה&quot;א], וכן מצדד המנח&quot;י (ח&quot;ו סי&#x27; ג&#x27;)  להקל מפני שאנו קיי&quot;ל כהרמ&quot;א, ובפרט כשהוא סמוך לרגל הימיני, ועי&#x27; מש&quot;כ בסמוך (סעי&#x27; י&quot;ז)."	סימן לב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בה&quot;א שרגל שמאלי נמשך למטה מרגל ימיני, האם היא כקו&quot;ף?	"כתב שבט הלוי (ח&quot;ד סי&#x27; ה&#x27; אות ד&#x27;) דיש בזה כמב צדדים:&lt;br&gt;1) אם הרגל שמאלי מתחיל למטה מרגל הימיני פסול וכמ&quot;ש קס&quot;ה (סי&#x27; ז&#x27; ס&quot;ק ו&#x27;)&lt;br&gt;2) אם הרגל שמאלי מתחיל באמצע רגל ימיני ואינו יורד למטה משאר אותיות הוי כשר [ודלא כאבני נזר (או&quot;ח סי&#x27; ו&#x27;)]&lt;br&gt;3) אם רגל שמאלי יורד למטה מן השורה תלוי בראיית העין וצריך הרבה ישוב הדעת בדבר&lt;br&gt;4) אם נפסקה רגל הימיני במקום הפוסל מ&quot;מ ע&quot;י רגל השמאלי ניכר שהוא אות ה&quot;י, האבני נזר מקיל אבל השבט הלוי מסתפק בדבר"	סימן לב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לתקן אות יו&quot;ד דנכתב בלא קוץ התחתון השמאלי?	לפי רש&quot;י האות כשר ולפי ר&quot;ת האות פסול, וכתב האשל אברהם (בגליון) בשם תשובת בית דוד דיכול לתקנו (וכ&quot;כ המ&quot;ב לקמן בס&quot;ק קי&quot;ח)	סימן לב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשאילת תינוק, האם צריך לכסות התיבות לפניו?	"השו&quot;ע סבר לא, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ט) הביא ממהרי&quot;ט דצריך לכסות, וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ד) דחיישינן שמא מבין מעט הענין, וכן נוהגין לכסות מה שלפניו (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א, קס&quot;ה סי&#x27; ו&#x27; סעי&#x27; ב&#x27;)."	סימן לב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתיבת &quot;פן&quot; דנראה כ&quot;פז&quot;?	"יש שיטת דרכי נועם דס&quot;ל דצריך להראות לתינוק האותיות כמו שהם ולפי&quot;ז יהא פסול, אכן הגידולי קודש חולק עליו וסבר דיכול לבחור אם רוצה לכסות שאר האותיות או להראות לו שאר האותיות [ודייק הר&quot;ג מלצר שליט&quot;א דכן הוא דעת המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;א) דכתב דא&quot;צ לכסות האותיות של אותה תיבה, משמע דיכול לכסותו], ולפי&quot;ז אם האות ן&#x27; פשוטה נראה בעצם כמו ן&#x27; פשוטה אלא שמשום שהוא אצל אות פ&quot;א נראה כזי&quot;ן יכול לכסות הפ&quot;א [ועי&#x27; באבני נזר (סי&#x27; י&quot;א) דכתב דלכתחילה יש לתקנו ע&quot;י שיאריך הנו&quot;ן פשוטה או יגרור מעט בפ&quot;ה, ואין זה חק תוכות דבעצם היה כשר לפני זה], וה&quot;ה מאידך גיסא אם יש יו&quot;ד ארוכה אבל כיון שהוא אצל אותיות גדולות נראה כיו&quot;ד א&quot;צ לכסות האותיות ויהיה כשר. אמנם, לגבי סמ&quot;ך באמצע התיבה אמר הר&quot;ג מלצר דאפי&#x27; להמ&quot;ב צריך לכסות האותיות אח&quot;כ דאל&quot;כ פשוט דיאמר התינוק מחמת זה שהוא סמ&quot;ך ולא מ&quot;ם סתומה. {ונראה דאין זה תלוי במח&#x27; בשאילת תינוק אם הוא שתי תיבות או תיבה אחת ויש מ&quot;ם סתומה שם, דהתם מצי למימר דא&quot;צ לכסותה דדנים אם נראה כב&#x27; תיבות ולא על עצם צורת האות, ודו&quot;ק}"	סימן לב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם נפסק האות ו&#x27; האם צריך לכסות מה שלמטה ממנו?"	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק י&#x27;) דפשוט דצריך לכסות מה שלמטה ממנו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח), ואפי&#x27; היכא דנשאר רושם אדמומית מהחלודה של הדיו (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם) [אבל המאירי סבר דיכול לצרף מה שלמטה מההפסק, והב&quot;ח עושה פשרה דיכול לצרף מה שלמטה דוקא אם נכתב כשרה מתחילה ואח&quot;כ נפסקה אבל אם מתחילה נעשה בהפסק אינו יכול לצרף מה שלמטה ממנו (רע&quot;א) {ולמעשה, קיי&quot;ל כהט&quot;ז}]"	סימן לב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי תיקון האות?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) דלזה מהני צירוף מה שלמטה מהאות והוי כסדרן עדיין נשאר צורת האות, אבל כתב הפמ&quot;ג דדוקא בשלא ניכר להדיא פרידתן [וה&quot;ה בהפסק בצורת האות דלא מהני תינוק, אפ&quot;ה מהני תיקון (ביה&quot;ל ד&quot;ה מיהו)], ועי&#x27; לקמן בסעי&#x27; כ&quot;ה דהביה&quot;ל מקיל בשעת הדחק כרע&quot;א אפי&#x27; אם ניכר להדיא פרידתן בשאילת תינוק ואינו נראה כשתי אותיות ע&quot;י ההפרדה."	סימן לב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשאילת תינוק, האם צריך נמי כשיעור אות קטנה?	"היד אפרים כתב כן (וכ&quot;כ המ&quot;ב לקמן סי&#x27; ל&quot;ו במ&quot;ס אות ו&#x27;)"	סימן לב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הציור דשואלים בתינוק בכ&#x27; כפופה ובי&quot;ת?"	"עי&#x27; מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב, וביאר במ&quot;ב עו&quot;ה כגון שקרנותיה אינם עגולות כ&quot;כ."	סימן לב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בז&#x27; קצרה?"	"הרמ&quot;א כתב דהוי שאילת תינוק, אבל הפמ&quot;ג נוטה לומר דדי בשיעור אות קטנה דליכא לספוקי ביו&quot;ד דהרי הגג עובר מב&#x27; צדדין (רע&quot;א), אבל הדה&quot;ח סבר כהרמ&quot;א דהוי שאילת תינוק, והביה&quot;ל (ד&quot;ה כגון) מסיים עכ&quot;פ אם התינוק קראו ליו&quot;ד ודאי פסול, ובמשנת סופרים נוטה להחמיר כהדה&quot;ח"	סימן לב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשאלה בוא&quot;ו, מתי א&quot;צ שאילת תינוק?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) דאם הוא כשיעור וא&quot;ו קטנה כשר בלא שאילת תינוק {וכ&quot;כ הב&quot;י עמ&#x27; קל&quot;ח} [וביאר המ&quot;ב עו&quot;ה דמיירי כגון שכתב כתב גדול והוי כשיעור וא&quot;ו בכתב בינוני] "	סימן לב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נעשה נקב אחר הכתיבה בין אות לאות?	"המחבר כתב דנקב אחר הכתיבה כשר, וכפשוטו זהו אפי&#x27; אם מגיע הנקב מאות לאות, אכן הדה&quot;ח מחמיר בזה דס&quot;ל דבעינן הפסק גויל (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד), ולפי&quot;ז ה&quot;ה אם נחתך סוף הגויל עד האות יהא פסול, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ט) סותם להקל כפשטות המחבר. אמנם, הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואח&quot;כ) מצדד דלכתחילה אין להקל אלא בעוד צירוף כגון דעת הרד&quot;ך דכשר אם יש שיעור לגררו, וטוב יותר לגררו בפועל. וכעין זה כתב הקס&quot;ה (סי&#x27; ז&#x27; סעי&#x27; ח&#x27;) דכשר מדינא ואם אפשר צריך לתקנו."	סימן לב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מסופק אם אירע הנקב קודם הכתיבה או אח&quot;כ?	"כתב הדה&quot;ח דתולין דאירע אח&quot;כ דאם אירע קודם הכתיבה מסתמא הסופר רואהו, אבל לא כשהוא נקב קטן מאד (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה), אבל אם יש בו כמה נקבים קשה להתיר מספק (שבט הלוי ח&quot;ט סי&#x27; ח&#x27;)"	סימן לב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם סוף הרגל הולך עד סוף הגויל, האם זה מקרי שעת הכתיבה או אחר הכתיבה?	כל זמן שלא סילק ידו מן האות מקרי שעת הכתיבה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז)	סימן לב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לדבק מטלית בסוף הגויל כדי לעשותו מוקף גויל?	"לא, דבעינן הקפת גויל מגוף הסת&quot;ם (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&#x27;), ולפי הט&quot;ז (יו&quot;ד סי&#x27; ר&quot;פ ס&quot;ק ד&#x27;) מהני אם בתחילה דבק בה מטלית אבל מודה דלאחר שנכתב בפסול לא מהני מטלית (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן לב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם דיו נפלה על אות או מקצת אות, האם מהני למחוק הדיו לעשותו אות?	"אם לא היה אות מעיקרא ועכשיו עושהו אות, לכו&quot;ע פסול משום חק תוכות. ואם היה אות מכבר, לפי הסמ&quot;ק כשר, אבל קיי&quot;ל כהרא&quot;ש דאפי&#x27; בכה&quot;ג פסול (טור, שו&quot;ע)"	סימן לב סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הדיו עדיין לח והאות כבר נתייבש?	אפ&quot;ה נפסל האות ופסול משום חק תוכות (ט&quot;ז ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה)	סימן לב סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם עדיין קיים צורת האות אפי&#x27; לאחר שנפלה עליו דיו?"	אינו נפסל משום חק תוכות, ומדינא לא צריך לתקנה אלא שטוב יותר לתקנה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ז)	סימן לב סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כותב שלא לשמה ע&quot;ג כתב של לשמה?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואינה) דהפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ט&quot;ו) מחדש דכי היכי דתוס&#x27; סברי דאם כותב לשמה ע&quot;ג כתב שלא לשמה מהני ה&quot;ה אם כותב שלא לשמה ע&quot;ג כתב לשמה מהני לבטל הכתב של לשמה, אבל הוא דוחק גדול דיתכן דתוס&#x27; מיירי דוקא כשמוסיף לשמה אבל אינו יכול לגרע הלשמה, ועוד הרבה אחרונים חולקים על תוס&#x27; וסברי דאינו יכול להוסיף לשמה על הכתב וא&quot;כ פשוט דאינו יכול לגרע הלשמה, ומ&quot;מ מסיים הביה&quot;ל דיש עצה לכתוב לשמה פעם שלישית וממ&quot;נ מהני. אולם, האחרונים (הגר&quot;ח, החזו&quot;א) חולקים על הביה&quot;ל וס&quot;ל דלא מהני לכתוב פעם שלישית דכבר אזדא ליה כתב הראשון מחמת כתב השני, אמנם יש סעד להביה&quot;ל מנוב&quot;י (אבה&quot;ע מהדו&quot;ק סי&#x27; פ&quot;ה) דלמעשה כתב השני נעשה חלק מכתב הראשון {ועי&#x27; ביה&quot;ל לעיל (סעי&#x27; ג&#x27;, ד&quot;ה עפרות) דמקיל בכתב ע&quot;ג עפרות זהב ע&quot;ג כתב, ושם ליכא למימר דנעשה כחלק ממנו}"	סימן לב סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אם מסופק אם קיים צורת האות?	"הוי שאילת תינוק (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ג) {ונראה דזהו דוקא אם הוא בעצם ספק בצורת האות, אבל אם בודאי אבד צורת האות תו לא מהני שאילת תינוק, וכגון שנגע רגל הה&quot;א לגגו (וכמ&quot;ש המ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;ד), ונראה דה&quot;ה אם נפלה מעט דיו בחלל הדלי&quot;ת ונראית כה&quot;א, אע&quot;פ שהתינוק קוראו דלי&quot;ת לא מהני דבעצם אבד צורת האות והוי פסול דחק תוכות (וכן מבואר ממ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ב) [ואם אין לדיו שיעור אות קטנה, עי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סעי&#x27; ט&quot;ו) בשם השבט הלוי ומנח&quot;י דיש לצדד להקל] אבל אם נפלה מעט דיו לתוך ך&#x27; פשוטה מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק קל&quot;א) דמהני שאילת תינוק, כנלע&quot;ד. ויש להוסיף דמבואר מב&quot;י (עמ&#x27; קע&quot;ה) דהא דאמרינן דקריאת תינוק לא מהני אלא להבחין בין יו&quot;ד ווא&quot;ו וכדומה היינו דוקא כשסומך על התינוק בלא תיקון משא&quot;כ אם שואל להתינוק לידע אם יש בו צורת האות כדי לתקנו אח&quot;כ אז מהני בשאר דוכתיה נמי [ור&quot;ל יש סוג שאילת תינוק להכשיר האות, ויש עוד סוג שאילת תינוק לקיים צורת האות אבל האות עדיין פסולה]}"	סימן לב סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הסדר לתקן האות אם נפלה עליו דיו 1) על מקצת אות 2) והדיו נעשית צורת מקצת אות?	"1) לפי הרד&quot;ך (הובא במג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ג) צריך למחוק אפי&#x27; המקצת אות שהיה כתוב כדין, אבל לא קיי&quot;ל כוותיה אלא סגי למחוק הדיו שנפלה [והקס&quot;ה (סי&#x27; ח&#x27; סעי&#x27; ו&#x27; וסעי&#x27; ח&#x27;) כתב דטוב להחמיר כהרד&quot;ך], ואם נפלה דיו על אות שלם צריך להפסיד ממנו צורת האות (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ח), עי&#x27; יד אפרים ופמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ז. 2) המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ג) הביא מב&quot;י ורמ&quot;א באה&quot;ע דסברי דיכול לגמור האות ע&quot;י כתיבה, אבל הביא מכנסת הגדולה דמחמיר, וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ז) דיש להחמיר אם לא שמושך הטפת דיו הלחה ומזיזה ממקום למקום עד שנעשה אות שלם, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ז) כתב דאפי&#x27; הב&quot;י ורמ&quot;א מודו כאן דפסול דדוקא בגט מכשירין דא&quot;צ קדושה רק לשמה."	סימן לב סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני להעביר הקולמוס על האות שנכתב בחק תוכות?	"לא (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ד), דכתב ע&quot;ג כתב לא מועיל כדמבואר בגיטין (י&quot;ט ע&quot;א) (לבושי שרד), והבית מאיר (אבה&quot;ע סי&#x27; קכ&quot;ה סעי&#x27; ח&#x27;) הביא ספר התרומה (דהוא המקור דמג&quot;א) דאפי&#x27; לר&#x27; יהודה דסבר דמהני להעביר קולמוס בלשמה דספר תורה היינו משום דא&quot;צ אלא להוסיף לשמה להכתב אבל כאן דהוי כתב ע&quot;ג חקיקה לכו&quot;ע אינו כתב, והבית מאיר חולק על הספר התרומה וס&quot;ל דאפי&#x27; לרבנן דמחמירים בלשמה דס&quot;ת היינו משום דיש לו כתב מעיקרא משא&quot;כ בחקיקה הוי כתב ע&quot;ג חקיקה ולכו&quot;ע מהני. {ולמעשה לכאורה קיי&quot;ל כהמג&quot;א וספר התרומה ובפרט דהרמב&quot;ם סבר דלא מהני בלשמה}"	סימן לב סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל שעוה 1) על האות בחול 2) שם השם בחול 3) על האות בשבת?	"1) אם נראה האות מתוך השעוה א&quot;צ לסלקו, ואם לאו מותר לסלק השעוה דהוי רק כיסוי בעלמא ואינו מבטל הכתב (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;א) 2) יש חשש מחיקת השם וצריך לחמם הקלף מבחוץ נגד מקום הנטיפה ועי&quot;ז יוסר השעוה בנקל (ביה&quot;ל ד&quot;ה טיפת) 3) אסור להסיר השעוה [לפי הב&quot;ח (סי&#x27; ש&quot;מ) משום איסור מוחק, אבל הביה&quot;ל סבר כרע&quot;א (מהדו&quot;ת סי&#x27; ט&quot;ו) דהוא איסור תיקון מנא {וצ&quot;ב דהרי הוא רק כיסוי בעלמא}, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) סבר דהוא איסור מוקצה], והלשכ&quot;ה (סי&#x27; ח&#x27; ס&quot;ק ט&quot;ו) כתב דיכול להסירה כלאחר יד דהיינו שיכפיל הקלף וע&quot;י כך יתפרדו ויפלו, ואם אינו יכול להסירה אם עדיין קראה האות יכול להמשיך דהרי הס&quot;ת כשר, ואם עדיין לא קראה אם הוא בין גברא לגברא צריך להוציא ס&quot;ת אחרת, ואם הוא באמצע הקריאה יש לסמוך על הפוסקים דיכול לקרות בע&quot;פ (ביה&quot;ל שם), אכן הלשכ&quot;ה (שם) סבר דאסור לקרות בע&quot;פ וצריך להוציא ס&quot;ת אחר."	סימן לב סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדרך הנכונה לתקן סידור הבלוי?	ידבק נייר חלק על גבי השמות ע&quot;י שעוה [דאינו נחשב ביטול אלא ככיסוי בעלמא] ועל גבי נייר זה ידבק ע&quot;י דבק הנייר חדש (ביה&quot;ל טיפת)	סימן לב סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נפלה דיו על הקלף האם יכול לכתוב אות אצלה?	"צריך למחוק הדיו כדי שהאות יהיה מוקף גויל דדיו זה לא היה כתוב לשמה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ועי&quot;כ) {ולכאורה דין זה תלוי במח&#x27; בין הב&quot;י ורמ&quot;א וכנה&quot;ג שמובא במג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ג) ומ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ז)}"	סימן לב סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד יכול לתקן אות ר&#x27; לאות ד&#x27;?"	יכול להוסיף טיפת דיו (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ח)	סימן לב סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם צריך דלי&quot;ת וכתב ה&quot;א, האם מהני למחוק הרגל שמאלי?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ח) הביא מפמ&quot;ג (א&quot;א סי&#x27; מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ז) דלא מהני למחוק הרגל לבד, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ו) נוטה להקל {ופליגי אם יש ב&#x27; חלקים באות ומוחק אחד מהם האם זה מקרי חק תוכות, אמנם אפי&#x27; להערוה&quot;ש באות ה&quot;א אם הרגל נוגע בגגה, יכול למחוק כל הרגל ולכותבה כראוי וכשר ולא אמרינן דגגה נעשה ע&quot;י חק תוכות (שו&quot;ע סעי&#x27; י&quot;ח, ערוה&quot;ש סעי&#x27; מ&#x27;), וצ&quot;ע לפי החת&quot;ס דכתב דאם גרר מסוף הך&#x27; והוסיף רגל שמאלי כדי שיעשה ה&quot;א עדיין פסול משום חק תוכות, וכן הקשה הקס&quot;ה (סי&#x27; ח&#x27; סעי&#x27; ה&#x27;) עליו}"	סימן לב סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הפסול חק תוכות לעולם מדאורייתא?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה ופסול) הביא הבית מאיר דהקשה סתירה בדעת הרשב&quot;א דבחידושים בשבת כתב דחייב בשבת משום חק תוכות, ומשמע דהוי כתיבה, אבל בתשובות כתב דאם כותב האות ואח&quot;כ חקקו הוי פסול, ותי&#x27; הבית מאיר דהרשב&quot;א ס&quot;ל דהוא פסול מדרבנן, אכן רע&quot;א ביאר דהוא פסול מדאורייתא והרשב&quot;א חזר בו ממה שכתב בחידושים בשבת (עי&#x27; Inside Stam עמ&#x27; 338)"	סימן לב סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשי&quot;ן של ד&#x27; ראשים וגרר אחד מהם?"	כשר, ואינו מקרי חק תוכות (רע&quot;א)	סימן לב סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כתב יו&quot;ד ארוכה בתיבת &quot;עיניך&quot; ונדמה כ&quot;עוניך&quot;, ואח&quot;כ נתעבה העיי&quot;ן והנו&quot;ן עד שנראה כ&quot;עיניך&quot;?	"פסול משום חק תוכות (הר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א) [ויש לדון דאם בעצם נראה כיו&quot;ד אלא דמחמת העיי&quot;ן והנו&quot;ן נראה כוא&quot;ו, א&quot;כ אינו חק תוכות והוי כמו תיבת &quot;פן&quot; דנראה כ&quot;פז&quot; דמותר לגרור מהפ&quot;ה דבעצם הוי נו&quot;ן פשוטה (וכמ&quot;ש האבני נזר סי&#x27; י&quot;א), אולם אם בעצם הוי וא&quot;ו אפי&#x27; בלא העיי&quot;ן והנו&quot;ן אז אה&quot;נ הוי חק תוכות להגדיל העיי&quot;ן והנו&quot;ן (ר&quot;י באק)]"	סימן לב סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יתקן אות שנדבק באופן שנפסד צורת האות?	"לפי הרד&quot;ך צריך למחוק כל האות, ולפי הרא&quot;ם די במחיקת הדבק, ולא קיי&quot;ל כוותייהו אלא דרך ממוצע דסגי למחוק כל כתיבה שנעשה בפסול [למשל, אם נדבק למטה ממ&quot;ם פתוחה סגי למחוק הוא&quot;ו, אבל אם עשאה דלי&quot;ת במקום רי&quot;ש בכתיבה אחת צריך למחוק כל האות] (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ה, ט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ה), אולם יש מקום להחמיר כהרד&quot;ך (כן משמע מקס&quot;ה סי&#x27; ח&#x27; סעי&#x27; ו&#x27; וסעי&#x27; ח&#x27;)"	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מחליף מאותיות מנצפ&quot;ך מסוף התיבה לאמצע התיבה או להיפך?	פסול (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;א)	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יתקן אם טעה וכתב חי&quot;ת במקום שתי זיינין?	צריך למחוק הגג וגם יפסד צורת האות של הזיינין (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ג)	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך שייך דבר שהוא פסול חק תוכות, ואפ&quot;ה אינו פסול דלא כסדרן?	"אם עשה ך&#x27; פשוטה עם חוד כדלי&quot;ת, צריך לעשותה עגולה ע&quot;י כתיבה ולא ע&quot;י מחיקה ואפ&quot;ה יש בה קצת צורת האות והוי כסדרן (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ג)"	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נסתם המ&quot;ם פתוחה בדיבוק כחוט השערה?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה מ&quot;ם) דאפי&#x27; למאן דמקיל בה&quot;א שנדבק לגגה ע&quot;י חוט שערה הכא גרע טפי דנפסד צורת האות"	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נדבק הואו&quot;ו דאות מ&quot;ם למטה קודם שכתב הראש הוא&quot;ו?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ונסתמה) דכיון דעדיין לא נגמרה הכתיבה סגי לגרור הסתימה [ולפי הרד&quot;ך צריך למחוק הכל], אכן מקס&quot;ה (סי&#x27; ז&#x27; סעי&#x27; ג&#x27;) משמע דס&quot;ל דלעולם צריך לגרור כל הכתוב בפסול אפי&#x27; אם עדיין לא נגמרה האות."	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם המ&quot;ם היה כתוב כהלכתה, ואח&quot;כ נדבק מחרטום לרגל המ&quot;ם, כיצד יתקן אותה?	"יכול לגרר רגל המ&quot;ם כדי שיפסיד צורת האות ולא צריך למחוק כתיבה האחרונה דלא היה כתוב בפסול (ביה&quot;ל ד&quot;ה כל), אכן החזו&quot;א (סי&#x27; ח&#x27; ס&quot;ק ו&#x27;) ס&quot;ל דלא סגי למחוק רק הרגל אלא צריך למחוק כל הכתיבה"	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רי&quot;ש שעשה דלי&quot;ת, איך יתקנה?	צריך למחוק כל האות ולא סגי במחיקה של גגה דכל האות כתוב בכתיבה אחת [וצ&quot;ע על המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ו) דכתב סגי במחיקת הגג (רע&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה ורי&quot;ש)]	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי סגי במחיקת גג אפי&#x27; בכתיבה אחת?"	אם צריך לתקן שם השם (ביה&quot;ל ד&quot;ה ורי&quot;ש)	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האותיות נוגעים בשעת הכתיבה או לאחר כתיבה? (באר אם מהני מחיקת מקום הנגיעה)	"בשעת הכתיבה פסול ומהני מחיקה, אכן לפי הרשב&quot;א וירושלמי לא מהני מחיקה [ואין להקל למחוק אלא במקום צורך כגון בשם השם או בכתיבת תו&quot;מ דיהיה שלא כסדרן (קס&quot;ה סי&#x27; ח&#x27; סעי&#x27; ט&quot;ו)]. לאחר כתיבה אם עדיין לא סילק ידו ממנו פסול ומהני מחיקה [והקס&quot;ה (שם) כתב דהמחמיר שלא למחוק אפי&#x27; לאחר כתיבה תבא עליו ברכה], ולפי הרשב&quot;א וירושלמי כשר אפי&#x27; בלא מחיקה דכל הראוי לגרירה אין גרירה מעכבת בו. ואם כבר סילק ידו ממנו הוי מח&#x27; בין הדבר משה והדה&quot;ח (בביה&quot;ל ד&quot;ה כשנכתב בסעי&#x27; ט&quot;ז) אם צריך מחיקה, אבל לכו&quot;ע מהני מחיקה [ואפי&#x27; להקס&quot;ה (סי&#x27; ח&#x27; סעי&#x27; ט&quot;ז)]."	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצא נגיעה באמצע קרה&quot;ת?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ח) דא&quot;צ להוציא אחרת אם אירע הנגיעה לאחר הכתיבה דלפי הרשב&quot;א כשר דכל הראוי לגרירה אין גרירה מעכבת בו, והביא מב&quot;ח דאפי&#x27; בשבת מהני דבעצם יש תקנה לס&quot;ת זו אלא דאיסור שבת רביע עליה, אכן הבית מאיר (בגליון) חולק וסבר דכיון שאינו בידו לתקנו פסול [ומיירי כשנדבקו אחר הכתיבה קודם שסילק ידו ממנו דאי לאחר כתיבה ממש הרי לפי הביה&quot;ל (סעי&#x27; ט&quot;ז) תלוי בב&#x27; תירוצים בב&quot;י ואין להוציא ס&quot;ת אחר (ר&quot;י באק)]"	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נוגעים ע&quot;י &quot;גיפלאסין&quot;?	"הוא גוון &quot;אפור&quot;, וכשר (רמ&quot;א אבה&quot;ע סי&#x27; קכ&quot;ה סעי&#x27; ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ח) דהרי כל אות ניכר בפנ&quot;ע"	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני גירור בנגיעת האותיות?	אם קיים צורת האות מהני, אמנם, כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) בשם השערי אפרים דאם נעשה הדיבוק קודם שנגמר האות אם אפשר עדיף למחקו לגמרי לקיים שיטת הרשב&quot;א המובא בב&quot;י דסבר דנגיעה באמצע הכתיבה פסול ולא מהני מחיקת הנגיעה	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כל ראש הוא&quot;ו נדבק לכל אמצע של הלמ&quot;ד?	כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק פ&quot;א) דאבד צורת האות ולא מהני מחיקה, אבל הביא הפר&quot;ח דמקיל בזה	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נגע רגל הקו&quot;ף או ה&quot;א לגגה 1) בדיו כחוט השערה 2) בדיו הרבה?	"1) לכתחילה צריך לגרור כל הרגל {לפי הרד&quot;ך גם הגג [אכן, כתב הלשכ&quot;ה (סי&#x27; ח&#x27; ס&quot;ק י&#x27;) דאפי&#x27; להרד&quot;ך א&quot;צ לגרור הגג], ולכאורה לפי החת&quot;ס נמי צריך למחוק חלק מן הגג משום חק תוכות, אבל כבר תמה עליו הקס&quot;ה (סי&#x27; ח&#x27; סעי&#x27; ה&#x27;)}. אמנם, באמצע קרה&quot;ת יש להקל אם נקרא ע&quot;י תינוק כראוי, ובפרט לפי הגר&quot;א דמקיל באות ה&quot;א במקום דכותבים אות חי&quot;ת בחטוטרות בצירוף שיטת הרמב&quot;ם דס&quot;ל דיכול לקרות בס&quot;ת פסולה. אבל בתפילין דהוי ספק דאורייתא אזלינן לחומרא אבל במקום הדחק אפשר לצרף דעת הסמ&quot;ק היכא דכתוב בהכשר ואח&quot;כ נעשה החוט, ומסיים וצ&quot;ע {ויש להוסיף עוד סניף דלפי הרשב&quot;א (הובא בביה&quot;ל ד&quot;ה ופסול (סעי&#x27; י&quot;ז)) חק תוכות זו אינו אלא מדרבנן}, אמנם המ&quot;ב להלן (סי&#x27; ל&quot;ו ס&quot;ק י&quot;א) סותם דלא מהני גרירה כלל 2) פסול, וצריך למחוק כל הרגל (ביה&quot;ל ד&quot;ה רגלי)"	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נעשה אחר הכתיבה?	בה&quot;א צריך למחוק כל הרגל [דלפי הרא&quot;ש סגי ברגל כל דהו], ובקו&quot;ף סגי למחוק הרגל כדי שיבטל צורת האות. ויש עוד עצה לגרור קצת מהגג עד שיפסיד צורת האות ואח&quot;כ ימשיך גגו למעלה מהרגל (ביה&quot;ל ד&quot;ה יגרור)	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש הפסק דק בין הרגל ה&quot;א לגגה?	כשר (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ב)	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באות אל&quot;ף אם כל היו&quot;ד נוגע הגג?	אם נגע כולה צריך לתקנה אבל אם נשאר מעט מהיו&quot;ד שאינו נוגע בגג כשר (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ז)	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יתקן האל&quot;ף שנכתב בפסול מחמת היו&quot;ד?	צריך למחוק כל הנכתב בפסול, ולכתחילה צריך למחוק גם מה שכתוב אח&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ט) {ונראה דכן משמע מיד אפרים על המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ו)}, וצ&quot;ע בדיעבד אם לא מחק מה שכתב אח&quot;כ בפסול, ועכ&quot;פ מה שכתוב אח&quot;כ ואינו נוגע במה שכתוב בפסול בודאי אין להחמיר בדיעבד וכמ&quot;ש מהר&quot;י הלוי אחיו של הט&quot;ז (ביה&quot;ל ד&quot;ה יגרור) {ולפי הרד&quot;ך בודאי צריך למחוק כל האות}	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נגע הקוץ שמאלי של יו&quot;ד לגג האל&quot;ף?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ט) דכשר, אבל כתב הפמ&quot;ג דעכ&quot;פ צריך גרירה (ביה&quot;ל ד&quot;ה או, ערוה&quot;ש סעי&#x27; מ&#x27;), ומכאן דייק המ&quot;ב (סי&#x27; ל&quot;ו אות א&#x27;) דהפמ&quot;ג סבר דצריך קוצו של יו&quot;ד על היו&quot;ד באות אל&quot;ף, אכן החזו&quot;א ס&quot;ל דלא בעי גרירה {ויתכן דס&quot;ל דלא בעי קוצו של יו&quot;ד על האל&quot;ף}, וכן משמע מרמ&quot;א (אבה&quot;ע סי&#x27; קכ&quot;ה סעי&#x27; ט&quot;ז) דא&quot;צ גרירה, ואפשר דגיטין שאני דמעיקר הדין לא בעי מיקף גויל"	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא עקם בחוץ סוף רגל שמאלי של התי&quot;ו?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;א) דצריך למחוק כל הרגל, והשיג עליו ולבושי שרד דלמה לא יכול להוסיף מעט דיו לה, ותי&#x27; דצריך לאוקמיה כגון דנפסד צורת האות א&quot;נ אין מקום להוסיף מעט דיו (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;א)"	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מתקנין חי&quot;ת שעשה כה&quot;א?	"לכתחילה ימחוק כל הה&quot;א, אבל בדיעבד כשר אם רק מחק הרגל וגם הגג עד שהיה נראה כוא&quot;ו או זיי&quot;ן, וביאר הקס&quot;ה (סי&#x27; ח&#x27; סעי&#x27; י&#x27;) כיון שאנו מכשירין בדיעבד אות חי&quot;ת כרש&quot;י נמצא דחלק הדלי&quot;ת של הה&quot;א לא היה כתובה בפסול."	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכללים בשאילת תינוק?	"זיל בתר הראשון [וכמ&quot;ש דנעשה כשנים], אבל אם שנים מכחישו זיל בתר רוב דעות, וכן אם יש הרבה דעות זיל בתר רוב, ואם הוא מחצה ומחצה אזלינן לחומרא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; מ&quot;א, קס&quot;ה סי&#x27; ו&#x27; סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן לב סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד כותבים 1) התפילין 2) האזכרות, לשמה?	1) צריך אמירה אחת קודם הכתיבה [ולכתחילה קודם כל פרשה ופרשה (ב&quot;י בשם הר&quot;י אסכנדרני, מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ב)] [ואם כותב תפילין שניה צריך אמירה עוד פעם (הר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א)] 2) לפי המחבר צריך אמירה קודם כל אזכרה ואזכרה, לפי הרמ&quot;א יש להקל בדיעבד אם רק חישב לפני כל אזכרה [כיון שהיה אמירה על כל הכתיבה]	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני אם אמר בתחילה שכל האזכרות יהיו לשמה?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה בתחלת) הביא שהט&quot;ז מקיל אבל הלחם חמודות מחמיר (וכן החמיר הלשכ&quot;ה סי&#x27; י&#x27; ס&quot;ק א&#x27;), ולמעשה כתב דאם מסופק אם קידש השם ואמר בתחילת כתיבתו האמירה, יש לצרף דעת הט&quot;ז להקל"	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בדיעבד אם לא אמר או חישב לשמה, האם מהני העברת קולמוס לעשותו לשמה?	"לא (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ב) [ולהיפוך אם היה כתוב לשמה ואח&quot;כ נפלה עליו דיו שלא בכוונה פסול כיון דכתב התחתון מכוסה ואינו נראה כלל (לשכ&quot;ה סי&#x27; ד&#x27; ס&quot;ק ה&#x27;)]"	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כתב 1) חצי האות 2) התגין, שלא לשמה?	"1) לפי הרד&quot;ך פסול, ולפי שאר הפוסקים כשר (מ&quot;ב דרשו) 2) כשר שהתגין אינן מעכבין (שבט הלוי ח&quot;י סי&#x27; ז&#x27;)"	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי התפילין יהיו פסולים אפי&#x27; בדיעבד משום חסרון לשמה?"	"אם רק חישב לשמה על הכתיבה ולא אמר לשמה בפה [והקשה רע&quot;א מ&quot;ש מעיבוד לשמה דכתב המחבר לעיל (סעי&#x27; ח&#x27;) רק טוב להוציא בשפתיו, וכבר כתבנו תירוץ מגר&quot;ז דשאני התם דיש לצרף שיטת רש&quot;י דס&quot;ל דלא בעי עיבוד לשמה כלל], או אם לא חישב כלום על האזכרות (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ח), אכן, הקס&quot;ה (סי&#x27; ד&#x27; סעי&#x27; א&#x27;, וסי&#x27; י&#x27; סעי&#x27; ג&#x27;) מקיל בדיעבד במחשבה לשמה על הכתיבה."	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תיקון האותיות צריכות להיות לשמה?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק צ&quot;ג) דאם מחבר אותיות נפרדות [כגון אות יו&quot;ד באלף] צריך לשמה [ובדיעבד כשר אפי&#x27; במחשבה גרידא שהתיקון בטול לעיקר האות (שבט הלוי ח&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ו)] וכן כשמתקן קוצו של יו&quot;ד בשם השם (קס&quot;ה סי&#x27; י&#x27; סעי&#x27; א&#x27;). אולם כתב המ&quot;ב עו&quot;ה דאם גורר דיבוק בין האותיות כי היכי דמקיל המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; ל&quot;ט) ע&quot;י אשה ה&quot;ה דלא בעי לשמה, אבל מסיים וצ&quot;ע דהרמ&quot;א באבה&quot;ע (סי&#x27; קכ&quot;ה סעי&#x27; ו&#x27;) מבואר דבעי לשמה אפי&#x27; להפריד דיבוק אותיות {ותי&#x27; הר&quot;י באק דאולי החמירו בגיטין}."	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחר כותב באמצע הפרשה?	"צריך לומר לשמה מעצמו (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ד) [שבשני אנשים לא אמרינן כל העושה ע&quot;ד ראשונה הוא עושה (ביה&quot;ל סי&#x27; י&quot;א ד&quot;ה לשמן) {ויש לעיין לפי מש&quot;כ לעיל בריש הסימן דבעיבוד עורות ראינו דמהני ותירצנו דעורות שאני דהוא פעולה אחת משא&quot;כ מטוויה לשזירה דהוא שתי פעולות לא, וה&quot;נ לכאורה כתיבת תפילין הוא פעולה אחת וי&quot;ל דכל אות ואות הוי דבר בפנ&quot;ע, וצ&quot;ע}]"	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשכותב ב&#x27; אזכרות בבת אחת?"	"סגי באמירה אחת דלשמה (מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ז), והקס&quot;ה (סי&#x27; י&#x27; סעי&#x27; ה&#x27;) כתב דלכתחילה יש לקדש כל שם בפני עצמו דיש כוונה אחרת לכל שם."	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כתב אלוקינו במקום אלוקים?	"צריך למחוק הנו&quot;ן וא&quot;ו, ואינו יכול להשתמש בהנו&quot;ן לעשות מ&quot;ם סתומה דהנו&quot;ן לא נתקדשו דהיה בטעות (קס&quot;ה סי&#x27; י&#x27; סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ששכח לקדש אזכרה אחת ואינו יודע איזה הוא?	"כל הס&quot;ת נפסל (קס&quot;ה סי&#x27; י&#x27; סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באלוהים שהוא חול?	"אסור לקדשו דהוי כמקדש בעלי מומים למזבח, ואם קדשו צריך לקדרו (קס&quot;ה סי&#x27; י&#x27; סעי&#x27; ו&#x27;, וסי&#x27; י&quot;א סעי&#x27; ט&quot;ז)"	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בתיבות שהוא מסופק אם הם חול או קודש?	"צריך לקדשם על תנאי (קס&quot;ה סי&#x27; י&#x27; סעי&#x27; ז&#x27;)"	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לקדש האזכרה באמצע הכתיבה?	"כתב הקס&quot;ה (סי&#x27; י&#x27; סעי&#x27; ח&#x27;) דאם הוא ידע שזהו שמו של הקב&quot;ה יכול לקדשו באמצע, אבל אם התחיל לכתוב סתם שלא ידע כלל דזהו שמו של הקב&quot;ה לא מצי לקדשו"	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם המתנמנם יכול לכתוב?	"לא, דאז אינו כותב בכוונה (רמ&quot;א), והוסיף הקס&quot;ה (סי&#x27; ד&#x27; סעי&#x27; ב&#x27;) דה&quot;ה אם שתה משקה המשכרת דלא יכתוב."	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לחשוב מחשבות זרות בשעת כתיבת תפילין?	"לכתחילה לא (גר&quot;ז סעי&#x27; ל&quot;ב), אבל בדיעבד כשר דעיקר הלשמה תלוי במחשבה קודם שהתחיל לכתוב (חזו&quot;א או&quot;ח סי&#x27; ו&#x27; ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד סדר קידוש הדיו להאזכרות?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ב, והובא במ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ז) בשם הברוך שאמר דאחר שטובל הקולמוס לתוך הדיו יכתוב אות אחת קודם השם כדי לקדשה, ואם שכח אז יעיין אם ימצא אות או תג שצריך דיו. ואם צריך דיו באמצע כתיבת השם אז יטבול באותיות שעדיין לחים [ויש מח&#x27; אם מקרי בזיון לטבול בשמות שהם לחים (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ז), והלשכ&quot;ה (סי&#x27; י&#x27; ס&quot;ק ח&#x27;) אינו מקיל אלא לטבול לתוך האותיות הנמחקין], ועוד הוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; מ&quot;ב) דקודם כתיבת השם יעיין בקולמוס שלא תהיה מלא דיו כדי שלא לבא לידי מחיקה [וכ&quot;כ המחבר בסעי&#x27; כ&quot;ב], וכל זה הוא רק למצוה ולא לעיכובא (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ז), ואם צריך לטבול לעוד דיו באמצע השם, יטבול רק מעט דיו ולא יפסיק לכתוב אות אחר תחילה (לשכ&quot;ה סי&#x27; י&#x27; ס&quot;ק ח&#x27;)."	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד ענינים בשעת כתיבת השם?	"עיין עטרת זקנים בכוונות בכתיבת שם השם, והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; מ&quot;ב) ולאו כל מוחא סביל דא ואשרי הסופר הזוכה לזה, וגם כתב דיזהר לכתוב כשטהור מקרי (וכ&quot;כ הקס&quot;ה סי&#x27; י&#x27; סעי&#x27; י&quot;ח, דעת זקנים בעלי תוס&#x27; פרשת פקודי) ולכתוב בהתבודדות והעיקר לשום אל לב שהוא כותב תפילין."	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה קודם שיכתוב שם השם?	"ינקה פיו מרוק, ינקה חוטמו, וינקה ידיו (ספר חסידים סי&#x27; תתפ&quot;ה, קס&quot;ה סי&#x27; י&#x27; סעי&#x27; י&quot;א)."	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפסיק באמצע כתיבת שם השם?	"בדיעבד כל שלא הסיח דעתו מן הכוונה כשר (קס&quot;ה סי&#x27; י&#x27; סעי&#x27; י&quot;א)"	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בין שם לשם?	"מותר להפסיק ביניהם, אבל לא ירוק ביניהם (ספר חסידים סי&#x27; תתפ&quot;ה, קס&quot;ה סי&#x27; י&#x27; סעי&#x27; י&quot;ב)"	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דין כסדרן בשם השם (כגון בס&quot;ת)?	"כן לכתחילה, אבל בדיעבד יכול לתקן אות הראשון (קס&quot;ה סי&#x27; י&#x27; סעי&#x27; י&quot;ג)"	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יש בו דיו יותר מן הראוי לה 1) בשאר תיבות 2) בשם השם?	"1) מותר ליטול היתרון ולזרקה לאשפה אבל אסור לכתוב בו דבר חול 2) יש להקל לאבדו אם יש בו דיו יותר מן הראוי דלא נתקדש אלא מה שצריך לו, ואם אינו יתר אסור ליטול דיו ממנו אפי&#x27; לכתוב שם אחר (קס&quot;ה סי&#x27; ד&#x27; סעי&#x27; י&#x27;)"	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפוך הכתב על פניו?	"לא אלא יכסה אותה בבגד, ואם זה א&quot;א עדיף להפכו דאי לא אפיך איכא בזיון טפי (קס&quot;ה סי&#x27; ד&#x27; סעי&#x27; י&quot;א)"	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להניח מקום השמות פנוי ולכותבן אחר שטובל?	"כן, אבל לא יעשה כן לכל הס&quot;ת שמא יהא נראה כמנומר (קס&quot;ה סי&#x27; י&#x27; סעי&#x27; י&quot;ח)"	סימן לב סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך הסופר להיות ירא שמים מאד?	"שצריך לדקדק בחסרות ויתרות, כדי שלא יהיה התפילין פסולים וכל הברכות יהיו לבטלה {אלא אם אמר ברוך שם וכו&#x27; (שע&quot;ת ס&quot;ס כ&quot;ז)}, וביטל מצות תפילין, וגם הממון גזל בידו (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ב)."	סימן לב סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עדיף, סופר שיש לו כתב יפה או סופר שיש בו יראת שמים?	"כתב ספר נחלת אריאל (מובא בספר משנת אברהם שער א&#x27; סעי&#x27; ל&quot;ד, ספר אמרי שפר כלל ב&#x27; הע&#x27; א&#x27;) &quot;אם יש סופר אחד שכותב האותיות כתיקונן וכדינן וירא שמים מרבים אע&quot;פ שאין כתיבתו דומה לאחר שאינו מוחזק כ&quot;כ בכשרות יכתוב הוא ועל כיוצא בזה כתוב כי האדם יראה לעינים וה&#x27; ללבב (שמואל א&#x27; ט&quot;ז)&quot;"	סימן לב סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צווח הלבוש על הסופרים?	על מה שמלמדים נערים לכתוב והוא רק כדי להרויח כסף ואין להם כוונה כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ג, ע&quot;ש) {והוי כמתנמנם}	סימן לב סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא ענין לכתוב התפילין לשם פלוני?	כתב הלבוש שהוא שטות גדול ומעשה בורות (ט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ט, עטרת זקנים)	סימן לב סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באותיות יתירות שאינם אצל תיבות?	הנוב&quot;י מקיל, והשער אפרים מחמיר (ביה&quot;ל ד&quot;ה או) [ולכו&quot;ע לכתחילה לא יהיה שום אות יתר כתוב על הקלף וכדמבואר במ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק כ&quot;ב)]	סימן לב סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך ליזהר לקרות הפרשה כמה פעמים?	שמא ימצא בה טעות וכל הכתוב אח&quot;כ פסול	סימן לב סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה קודם שמשים הפרשיות לתוך הבתים?	יקראנה קודם שיתננה כדי שלא תתחלף פרשה בפרשה [ולכאורה סגי לקרות פסוק ראשון (ר&quot;י באק)]	סימן לב סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה קשר יעשה תחילה?	כתב הב&quot;י בשם הברוך שאמר דיעשה קשר של ראש תחילה כסדר אותיות שי&quot;ן ואח&quot;כ דלי&quot;ת ואח&quot;כ יו&quot;ד (והובא ברמ&quot;א בסוף הסימן)	סימן לב סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לנסות הקולמוס קודם כתיבה?	כבר כתבנו למעלה כדי דלא יהיה דיו עליו יותר מדאי ועוד כדי לקדש השמות	סימן לב סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה קודם כתיבת השמות?	"יקרא מה שכתוב לפניה, והמ&quot;ב הביא מא&quot;ר דא&quot;צ לחזור לפרשה מלפניה {וצ&quot;ע דיהא צריך לחזור לשם האחרון ואפי&#x27; אם הוא בפרשה שלפניה}"	סימן לב סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין אות יתר או חסר אות?	"בחסר אות פסול משום שלא כסדרן, אבל ביתר אות כשר כל זמן שנראה כתיבה אחת {והיסוד הוא דיש דין צורת אות ולא דין צורת תיבה} [וכל זה דלא כהשע&quot;ת (ס&quot;ק ל&quot;ה) דמחמיר אפי&#x27; על צורת התיבות]"	סימן לב סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התיבה נראה כאחת למטה אבל נראה כשנים למעלה?	"אם הוא ממש נראה כשנים בודאי פסול, ואם נראה כאחת המג&quot;א מסתפק בדבר והלבוש מחמיר (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;ב), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; מ&quot;ד) כתב דתלוי בראיית העין או ישאלו לתינוק, והקס&quot;ה (סי&#x27; ז&#x27; סעי&#x27; ט&#x27;) מחמיר."	סימן לב סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כותב יו&quot;ד למעלה מרגל הנו&quot;ן?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ג) מקיל, ומשמע דהלבושי שרד מחמיר {ובדעת הכנה&quot;ג (שמובא במג&quot;א) נראה דהוא מחמיר כשכותב אות גדולה בתוך הנו&quot;ן ולא אות יו&quot;ד, וע&quot;ע במ&quot;ב עו&quot;ה דכתב דהכנה&quot;ג מיירי באות יו&quot;ד וחולק על המג&quot;א}. להלכה, המ&quot;ב (ס&quot;ק קי&quot;ב) והערוה&quot;ש (סעי&#x27; מ&quot;ד) והקס&quot;ה (סי&#x27; ז&#x27; סעי&#x27; י&#x27;) מקילין כהמג&quot;א אלא שכתב המ&quot;ב דלכתחילה נכון להחמיר {לחוש לשיטת לבושי שרד}."	סימן לב סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה ליכא ראיה דאין לבלוע אות בתוך אות אחרת מדכתב המחבר לקמן (סעי&#x27; כ&quot;ח) דצריך ליזהר שלא ליכנס למ&quot;ד לתוך הה&quot;א?"	"תרצו הלבושי שרד והפמ&quot;ג דאות ה&quot;א חמור טפי דיש בה תוך ממש כיון שיש בה ג&#x27; דפנות {וכן אשכחן במ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק ל&quot;ה)}, ועוד תי&#x27; הפמ&quot;ג דכאן מיירי בדיעבד אבל סעי&#x27; כ&quot;ח מיירי לכתחילה."	סימן לב סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול למחוק תיבה יתירה?	"כן, ואע&quot;פ דלפי ר&quot;ת פסול אם יש הפסק אויר כדי ג&#x27; אותיות, קיי&quot;ל דהשיעור הוא ט&#x27; אותיות (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;י)"	סימן לב סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חשש שלא כסדרן אם מאריך הה&quot;א?	"הרדב&quot;ז סבר כן והכנה&quot;ג סבר לא [דעדיין קיים צורת האות], והמג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ג) ביאר בדעת הרדב&quot;ז דמיירי כשמאריך הגג עד שהרגל אינו בסוף הגג ונפסד צורת האות, ומ&quot;מ כתב המג&quot;א דבשעת הדחק כגון דליכא עצה אחרת יש להקל דמקרי אות ה&quot;א אע&quot;פ שאין הרגל בסוף הגג (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;י) {ולכאורה יש עצה להוסיף מעט בגג וברגל ולמחוק מעט מימין הרגל ויחזור ויוסיף עוד על הגג ורגל ולמחוק מעט מימין הרגל וכו&#x27;, ולא מסתבר לפוסלו מפני פנים חדשות באו לכאן}"	סימן לב סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש תיבות כפולות בתפילין?	"הראב&quot;ד מקיל והרדב&quot;ז מחמיר (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ג), ולמעשה צריך למחוק אחד מהם, ועדיף למחוק השני דהרי הראשון נכתב כדין, אמנם אם אפשר לצאת שיטת ר&quot;ת [דשיעור פרשה ג&#x27; אותיות] ע&quot;י מחיקת השני טוב יותר למחוק השני (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;י)."	סימן לב סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לגרור מקצת תיבות ולתקנם ואח&quot;כ יגרור עוד תיבות ומתקנם?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה אין) מסתפק אם זה מקרי כתיבה כסדרן ולהכי כתב דלכתחילה יגרור כל התיבות ואח&quot;כ יכתוב הכל, אבל בהג&quot;ה הקשה מסי&#x27; ס&quot;ד דמבואר דאם קרא פסוק שני ואח&quot;כ פסוק ראשון סגי לקרוא עוד פעם פסוק שני וא&quot;צ לקרוא עוד הפעם פסוק ראשון."	סימן לב סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם כתב השמרו ב&#x27; פעמים?"	מעשה בסופר אחד שמחק הוא&quot;ו של הראשון ומחק &quot;השמר&quot; מהשני ומשך הרי&quot;ש עד הוא&quot;ו בסוף, וכשר (פמ&quot;ג, ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם)	סימן לב סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם תיבה שניה אינו מענין תפילין כלל?	"כתב הפמ&quot;ג דאפ&quot;ה יכול להשתמש בהאותיות ממנו (וכ&quot;כ הקס&quot;ה סי&#x27; ט&#x27; סעי&#x27; ח&#x27;), אבל הקשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) עליו דהרי בעינן לשמה ומסתפק אם מהני לשמה על תיבה דאינו מענין התפילין כלל [וכן הקשה המלאכת שמים (כלל ח&#x27; בינה ס&quot;ק י&#x27;)], ותי&#x27; הלשכ&quot;ה (סי&#x27; ט&#x27; ס&quot;ק י&quot;ג) דכיון דבתחילת הכתיבה הוא מקדש כל הראוי להתפילין ואות הנשאר חזי לאצטרופי לפיכך הוי קודש."	סימן לב סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם אינו יכול להאריך האות האחרון?	לפעמים יש עצה לעבה את האות (מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;ב)	סימן לב סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר כשמאריך האות?	"צריך ליזהר שלא להפסד צורת האות, וממילא כתב הלשכת הסופר (סי&#x27; ט&#x27; ס&quot;ק ה&#x27;) בשם המלאכת שמים דאם צריך להאריך אות בי&quot;ת, יש לעשות ההוספה מעט מעט דהיינו קצת למעלה וקצת למטה עד שימשכנה כולה"	סימן לב סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין מחיקה וגרירה?	מחיקה הוא בלח, וגרירה הוא ביבש (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;ג)	סימן לב סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לכתוב ע&quot;ג מחק או גרירה?	"מותר לכתוב אפי&#x27; אזכרות ע&quot;ג מחק וגרירה [דלא כספר התרומה] (שו&quot;ע)"	סימן לב סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עדיף, מחיקה או גרירה?	"גרירה עדיף כדי שלא תשאר שום רושם (ב&quot;י), והוסיף הפמ&quot;ג דאם נשאר רושם יש חשש פסול בדיעבד, והנוב&quot;י (אבה&quot;ע סי&#x27; פ&quot;ה) מקיל, ובגידולי הקדש (מובא במ&quot;ב עו&quot;ה) ביאר דלא פליגי דהפמ&quot;ג מיירי כשאיכא צורת האות על הרושם ממילא פסול משום כתב ע&quot;ג כתב והנוב&quot;י מיירי כשיש דיו בעלמא {ולכאורה צ&quot;ע דלפי&quot;ז יהא נגיעת גיפלאסין פסול משום מוקף גויל, וי&quot;ל אם יש בה צורת האות ברושם יש בה שם אות דכלפי הלבן של הקלף מקרי אות וממילא חשיב כתב ע&quot;ג כתב משא&quot;כ כשליכא צורת האות בהרושם ממילא כשכותב אות חשיב מוקף גויל דכלפי אות שחור הרושם אינו כלום, ודו&quot;ק} {ועוד יש להדגיש דלכאורה זהו הפמ&quot;ג לשיטתו דס&quot;ל דזה מקרי כתב ע&quot;ג כתב אבל לפי החת&quot;ס (הובא במ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ח) דס&quot;ל דהדיו חדש מתערב עם הדיו ישן, הוי כשר. אולם אמר ר&quot;י באק די&quot;ל דכאן אפי&#x27; החת&quot;ס יודה דפסול דכיון דהוא רושם מאות אחר אינו יכול לצרף דיו שלו לעשות אות אחר, ויש לעיין בזה}"	סימן לב סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתלות תיבות בין השיטות אם כותב כסדרן?	"איתא בירושלמי מגילה (פ&quot;א ה&quot;ט) תולין בספרים ואין תולין בתפילין ומזוזות, וביאר הר&quot;ן (תשובה סי&#x27; ל&quot;ט) משום דדרכן להיות כתב דקה וקשה לכוין לכתוב בין השיטין, ולפי&quot;ז משמע דבכתב גסה יהא מותר {וכן משמע בהמשך הירושלמי}, אכן, הלשכת הסופר (חקירה ח&#x27;) ושע&quot;ת (ס&quot;ק ל&quot;ו) הביאו תשובת דבר שמואל (סי&#x27; קנ&quot;ד) דס&quot;ל דיש פסול בעצם שלא כסדרן כשתולין התיבה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; מ&quot;ה), והשע&quot;ת הוסיף עוד דבתליית אות אחת יש עוד פסול דמיחזי כמנומר"	סימן לב סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט במה שאמר בר הדיא לרבא דוא&quot;ו דחמור גהיט מתפילי?	כתב הב&quot;י בשם הר&quot;י אסכנדרני דהסופר טעה וכתב הוא&quot;ו ומיד אח&quot;כ הרגיש בעצמו שטעה ומחקה וכתב הרי&quot;ש בתוך המחק [והגנאי הוא דאע&quot;פ שתפיליו היו כשרים מ&quot;מ לא היו מהודרים כ&quot;כ כיון שהיה בה מחק (ר&quot;י באק)]	סימן לב סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שני תנאים להכשיר תיקון האות ולא יהיה פסול דלא כסדרן?	צריך שנשאר צורת האות עליו, וגם שלא יהיה חק תוכות [לאפוקי כשנגע הרגל ה&quot;א בגגה דאע&quot;פ שקיים צורת האות מ&quot;מ משום חק תוכות צריך למחוק הרגל ולהפסיד צורת האות] (מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;ד) {ואע&quot;פ שקיים צורת האות אפ&quot;ה יש בה פסול חק תוכות דהנגיעה הוי בעצם האות משא&quot;כ בנגיעה בין האותיות דהאות הוי כצורתה לגמרי אלא שיש חסרון במוקף גויל אז אמרינן דאינו פסול משום חק תוכות}	סימן לב סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פסול ביו&quot;ד מפסיד צורת האות שלה?	"אם חסר רגל ימיני נפסד צורת האות, אבל אם חסר קוץ השמאל לא הפסיד צורת האות אע&quot;פ שלפי הרבה ראשונים צריך תיקון (מ&quot;ב ס&quot;ק קי&quot;ח, אשל אברהם בגליון (סעי&#x27; ט&quot;ו))"	סימן לב סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נחלק האות לשתים, מה דין 1) אם אינו ניכר אלא כנגד שמש 2) אם אין הפרידה ניכר להדיא 3) אם ניכר הפרידה להדיא 4) אם יש הפסק גדול?	"1) כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אות) דכשר בלא תיקון אפי&#x27; לפי הפמ&quot;ג, והרוצה להחמיר די שיחמיר להצריכו תיקון אבל חלילה לפסול התפילין משום זה, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סעי&#x27; י&quot;ג) לגבי נקב שאינו ניכר אלא כנגד השמש, וה&quot;נ יש מקום להחמיר 2) לפי הביה&quot;ל אפי&#x27; אם הוא במקום שעושה האות לשתי אותיות כגון צד&quot;י שעושה נו&quot;ן ויו&quot;ד אפ&quot;ה מהני לתקנו אבל לכתחילה נכון להראותה לתינוק, אבל באות דאינו חלוק לשתי אותיות אז א&quot;צ להראותה לתינוק [ואם הראה להתינוק ולא קרא לו פסול (מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ב)], וזהו הכרעת הביה&quot;ל לדינא וכדעת רע&quot;א ולאפוקי מדעת הפמ&quot;ג דס&quot;ל דבהפרדה שאינו ניכר להדיא אם נראה כב&#x27; אותיות פסול לגמרי ואם לאו הוי שאילת תינוק, וממילא כתב הביה&quot;ל דבמקום הדחק יש לסמוך להקל לתקנו [אבל לכתחילה מודה דיש להחמיר כדעת הפמ&quot;ג, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; מ&quot;ט) סותם להקל כרע&quot;א] 3) לפי הביה&quot;ל באות צד&quot;י פסול לגמרי [ולא מהני שאילת תינוק (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ו)], ובאות שאינו נראה כשתי אותיות כשר ע&quot;י שאילת תינוק, ולפי הפמ&quot;ג פסול בכל אופן {וה&quot;נ לכאורה הביה&quot;ל אינו מקיל אלא בשעת הדחק ולכתחילה נכון להחמיר כדעת הפמ&quot;ג} 4) כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה מכירם) דאז אנו רואין שאבד צורתו לגמרי ולא מהני בזה תינוק ופסול [ושיעורו מרחוק ד&#x27; אמות לפי הב&quot;י, ואמה אחת לפי הב&quot;ח]."	סימן לב סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא הפרידה שניכר להדיא?	אם תיכף ומיד רואה אותה (מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ב)	סימן לב סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באות חי&quot;ת?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה אות) סבר דהכל תלוי בהפרדה [ואין נפק&quot;מ בחטוטרות] דאם ניכר ההפדרה פסול וא&quot;א לתקנה דהוי כב&#x27; זייני&quot;ן, ואם אינו ניכר מותר [ולכחילה בעי שאילת תינוק {וכמ&quot;ש בצד&quot;י} אבל אפי&#x27; אם אינו מכירו כשר דאינו מורגל באות חי&quot;ת (מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ה), וצ&quot;ב מהו התכלית בראיית תינוק]. [ולפי הט&quot;ז אם אינו ניכר הפרדתה ולא עשה חטוטרות פסול דאז מוכח דהוא ב&#x27; זייני&quot;ן ואבד את שמו (ביה&quot;ל שם)]"	סימן לב סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפרידה בצד&quot;י של כתב אריז&quot;ל?	כתב מקדש מעט (ס&quot;ק קט&quot;ז) דאין דינו כצד&quot;י של ב&quot;י דכאן ליכא צורת האות ביו&quot;ד (מ&quot;ב דרשו)	סימן לב סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשתי אותיות נפרדות דהתינוק קוראן כאות אחת בטעות?	"המהרש&quot;ג (סי&#x27; ג&#x27;) מקיל, והגדולי הקדש (אות ל&quot;ג) מפקפק בו, והכריע השבט הלוי (ח&quot;ה סי&#x27; ח&#x27; אות ב&#x27;) להקל כהמהרש&quot;ג "	סימן לב סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר להפרד האותיות דשם השם?	"אע&quot;פ שהמרדכי הביא רבינו שמשון דאוסר, קיי&quot;ל כהרא&quot;ש דמותר להפרידם ואפי&#x27; להעביר עליו הקולמוס אח&quot;כ אינו צריך (ב&quot;י, שו&quot;ע)"	סימן לב סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו איסור מחיקת השם?	כיון שעושה המחיקה לתקן אותה שם אינו אסור (מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ז) {משא&quot;כ כשמוחק שם אחד לתקן שם אחר אסור}	סימן לב סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאות אחרת נוגעת בשם השם?	צריך ליזהר למחוק רק אות האחרת ולא ליגע בסכין באותה נקודה אחרונה המדובקת עם השם (באה&quot;ט ס&quot;ק מ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ז)	סימן לב סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנגיעה בשם השם שאירע אחר הכתיבה?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) הביא מנוב&quot;י כיון דתלוי בב&#x27; תירוצים בב&quot;י הנ&quot;ל אינו יכול להפרידם {ונראה דזהו הביה&quot;ל לשיטתו (לסעי&#x27; ט&quot;ז ביה&quot;ל ד&quot;ה כשנכתב) דס&quot;ל כהדה&quot;ח דנגיעת אותיות תלוי בב&#x27; תירוצים בב&quot;י ודלא כדבר משה שם דס&quot;ל דהוי פסול בודאי}. אמנם, כתב הביה&quot;ל דאם מסופק מתי אירע הנגיעה יכול לתקנו דהוי ס&quot;ס [ובפרט דלפי הנוב&quot;י הוא רק איסור דרבנן כשמוחק מקצת אות ועדיין נשאר צורתו עליו]."	סימן לב סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יתקן רגל הה&quot;א נגע בגגה בשם השם?	"צריך לגרוד כל הרגל ממטה למעלה כדי שלא יהא נראה כאות ה&quot;א אפי&#x27; לרגע (קס&quot;ה סי&#x27; י&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ז) [וה&quot;ה אם נתקלקל הה&quot;א ונדמה כבי&quot;ת שצריך למחוק משמאל לימין (הר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א)]"	סימן לב סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הדין בגרם מחיקת השם?	"כתב הלשכ&quot;ה (סי&#x27; י&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דמבואר בשבת (ק&quot;כ ע&quot;ב) דמותר, אבל הביא מתשב&quot;ץ (ח&quot;א סי&#x27; ב&#x27;) דדוקא היכא דהוא עומד להמחק מעצמו, והשלטי הגיבורים סבר דדוקא אם יש צורך. [ואין להוכיח ממעשה דדוד המלך ואחיתופל (סוכה נ&quot;ג, מכות י&quot;א) דאסור די&quot;ל דנתינתה למים הוי כמעשה בידים כדאשכחן בר&quot;ן בשבת (קט&quot;ו ע&quot;ב) א&quot;נ כתיבה ע&quot;מ לאבדו בגרמא אינו גרמא]"	סימן לב סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשם השם בלע&quot;ז?	"הש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; קע&quot;ט ס&quot;ק י&quot;א) כתב דמותר למחוק שם השם בלע&quot;ז [ואין חילוק בין כתב אשורית (גא&quot;ט) או כתב אנגלית (God)], וכן משמע מרמב&quot;ם דהוא נקרא כינוי ולא שם השם ממש [ואפ&quot;ה אין למוחקו אלא לצורך], וכ&quot;כ המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; פ&quot;ה ס&quot;ק י&#x27;), אבל שם השם ממש בכתב אנגלית (Eil) אסור למוחקו. והלשכ&quot;ה (סי&#x27; י&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) הביא ממלאכת שמים ומגדל עוז (היעב&quot;ץ) דמחמירים אפי&#x27; בשם השם בלע&quot;ז, והלשכ&quot;ה אינו יודע מקורם. {וע&quot;ע בעצי לבונה (יו&quot;ד סי&#x27; רל&quot;ז סעי&#x27; א&#x27;) דמבואר נמי דיש איסור מחיקת השם בלע&quot;ז}"	סימן לב סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשם השם שלא נכתב בקדושה?	"כל שהכותב או העושה ידע שזהו שמו של הקב&quot;ה יש איסור דאורייתא למוחקו (קס&quot;ה סי&#x27; י&quot;א סעי&#x27; ב&#x27;), ומ&quot;מ אפי&#x27; אם לא נתכוון כלל לשם השם אסור משום מראית העין (קס&quot;ה סי&#x27; י&quot;ב סעי&#x27; א&#x27;) {ואולי יש עצה להוסיף עוד אותיות ואח&quot;כ לגוררו, ע&quot;ש בלשכ&quot;ה ס&quot;ק א&#x27; וס&quot;ק ב&#x27;}"	סימן לב סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באותיות הנטפלים להשם?	"אותיות שלפני השם מותר למוחקם [ואפי&#x27; אם נכתבים אחר שכתב השם (לשכ&quot;ה סי&#x27; י&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד)], ואותיות שלאחר השם אסור למוחקם אם שייך להשם אפי&#x27; במקום אחר (קס&quot;ה סי&#x27; י&quot;א סעי&#x27; ז&#x27;)"	סימן לב סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקדור את שם השם?	"כתבו הראשונים שאין זה כבוד השם, אמנם אם כפל שם השם בטעות יש נוהגין להקל לקדור ביחד עם תיבות אחרות אבל אם רוצה לקדור מטעם אחר אסור. ובמקום שאין מנהג אין לקדור כלל. (קס&quot;ה סי&#x27; י&quot;א סעי&#x27; ח&#x27;)"	סימן לב סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקלוף שם השם?	"לא דחיישינן שמא ימחוק את השם, וגם לפעמים מובלעת הדיו בעובי כל הקלף ונמצא שפוגע בשם עצמו. ובדיעבד אם קלף, אסור לכתוב שם אחר על המקום דהשם קנה מקומו ותפס קדושתו (קס&quot;ה סי&#x27; י&quot;א סעי&#x27; י&quot;א)"	סימן לב סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתוב שם השם על המטלית?	"יש בזה מח&#x27;, אבל לכו&quot;ע אסור לכתוב חצי השם על היריעה וחצי על המטלית (קס&quot;ה סי&#x27; י&quot;א סעי&#x27; י&quot;ג)."	סימן לב סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כפל אות בשם השם?	"ממקום הכפל ואילך מותר למחוק דהפסיק קדושתו, ואם כפל אות הראשון יכול למחוק אות ראשונה (קס&quot;ה סי&#x27; י&quot;ב סעי&#x27; ז&#x27;) [וביאר בלשכ&quot;ה דכל האותיות אחר היתירה קדושתן תלויה ועומדת ואם יצטרפו לשם תהיינה קדושות]"	סימן לב סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האותיות התחילו לכהה מראיהן?	"אם עדיין קיים מקצת השחור ותינוק יכול לקרותן כשרה ויכול להעביר עליה הקולמוס לשמרו שלא יתמחק יותר (מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ח) [וצריך בזה בקיאות גדולה להבין אם זהו דיו או חלודה בעלמא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; נ&quot;ב)], אבל אם רק נשאר אדמומית לפי הפמ&quot;ג אינו יכול לתקנה (וכ&quot;כ הקס&quot;ה סי&#x27; ט&#x27; סעי&#x27; ט&#x27;), אבל לפי החת&quot;ס יכול לתקנו כיון דמעיקרא היה כתב מעליא {דומיא דגרדומין} [ויכול להעביר עליו הקולמוס אפי&#x27; על השמות דהוי מצטרף הדיו חדש עם הדיו ישן {ובאמת מבואר בהחת&quot;ס בפנים דאינו חולק על הפמ&quot;ג אלא שהפמ&quot;ג מיירי כשנפל כל הדיו לגמרי ולא נשאר אלא רושם בלבד}], אכן אם נשתנה מיד לאדום ניכר דלא היה דיו כשר מעיקרא ולכו&quot;ע אינו יכול לתקנה. (מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ח) {ושמעתי מהר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א דסמכינן על החת&quot;ס}"	סימן לב סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמוסיף דיו, מה הדין אם אח&quot;כ נמחק לגמרי דיו הראשון?	"מחת&quot;ס משמע דהוי כשר דע&quot;י ההוספת דיו נעשה כתב אחד, אבל מקסת הסופר (לשכת הסופר חקירה ז&#x27;) מבואר דס&quot;ל דפסול דכתב דכיון שתיקנו וחיזקו אין לחוש שימחק דיו הראשון שהדיו השני ישמרהו (מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; תי&quot;ד והע&#x27; תט&quot;ז)"	סימן לב סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כל הפרשה היה כתובה שלא בשחרות?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; נ&quot;ב) דיכול להעביר הקולמוס על כל הפרשה, אולם כבר כתבנו שהפמ&quot;ג מסתפק בזה והביה&quot;ל (בסעי&#x27; ג&#x27;) כתב דאינו יכול להעביר הקולמוס. אמנם, מבואר מתשובת חת&quot;ס (יו&quot;ד סי&#x27; רנ&quot;ו) דתלוי אם הכתב ראשון היה דיו שנכהה או היה צבע אחר, דאם היה דיו שנכהה אמרינן דמצטרף הדיו חדש עמה והוי כתיבה כשרה משא&quot;כ בצבע אחר הוי כתב ע&quot;ג כתב ופסול. ולפי&quot;ז אין הכרח דהערוה&quot;ש פליג על הביה&quot;ל. "	סימן לב סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא עצה להוסיף שיחור להאותיות ע&quot;י אדים כימיים?	"דנו האחרונים בזה (קובץ תשובות ח&quot;א סי&#x27; ק&quot;י, מנח&quot;ש ח&quot;ב סי&#x27; צ&quot;ז אות י&quot;ח, שבט הלוי ח&quot;ט סי&#x27; רט&quot;ז) אם יכול לסמוך על החת&quot;ס דעדיין נחשב ככתובה, ויש מקילין בס&quot;ת בצירוף שיטת הרמב&quot;ם דיכול לברך על ס&quot;ת פסולה (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו)."	סימן לב סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למרוח חומר שקוף בלתי נראה לעין ע&quot;ג האותיות כדי שישתמרו מטשטוש ומחיקה?	"ההר צבי (יו&quot;ד סי&#x27; רכ&quot;ט) מצדד להקל אבל מסיים וצ&quot;ע"	סימן לב סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נכנס ראש הלמ&quot;ד לתוך חלל 1) ה&quot;א 2) דלי&quot;ת?	"1) השו&quot;ע כתב דאינו לכתחילה, וביאר השע&quot;ת (ס&quot;ק מ&quot;ד) דהיינו דוקא אם לא נשתנה צורת האות אבל אם נשתנה צורת האות פסול [כגון שאינו ניכר לתינוק כשמכסה גוף הלמ&quot;ד] (מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ב) [וכן מבואר מב&quot;י דכתב שהוא פסול, ותמה עליו הט&quot;ז (ס&quot;ק כ&quot;ב) הרי בשו&quot;ע רק כתב דיש ליזהר, ותי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; נ&quot;ג) דהב&quot;י מיירי כשנשתנה צורת האות אבל כיון דזה לא שכיח באות ה&quot;א לא איירי בה בשו&quot;ע] 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק מ&#x27;) דפסול מפני שנשתנה צורת האות, אבל הביא מכנה&quot;ג דיש מכשירים לגמרי [ורע&quot;א סבר דאין מי שמכשיר כשנשתנה צורת האות ואינו ניכר לקטן, אמנם המקדש מעט (ס&quot;ק קל&quot;ה) מצא רמב&quot;ן בשם תוס&#x27; דמקיל כיון שמחובר ללמ&quot;ד שלמטה ניכר ששייך לתמונת למ&quot;ד (כתיבה תמה כהלכתה, אות למ&quot;ד הע&#x27; נ&quot;ט)]. להלכה, כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק קל&quot;ב) אם נכנס לתוך הדלי&quot;ת ונראית כה&quot;א לא מהני קריאת תינוק, אולם כתב המקדש מעט (ס&quot;ק קל&quot;ד) דאם רק נכנס משהו או נכנס סמוך לרגל הדלי&quot;ת אז מהני קריאת תינוק {וצ&quot;ב קצת דבדרך כלל לא מהני קריאת תינוק אם באמת נשתנה צורת האות, וצ&quot;ל דאין זה שינוי גמור באות, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סעי&#x27; ט&quot;ו) משבט הלוי ומנח&quot;י}"	סימן לב סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נכנס הלמ&quot;ד לתוך ך&#x27; פשוטה?"	"הלשכת הסופר (פ&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;) ס&quot;ל דדינו כאילו נכנס לדלי&quot;ת או רי&quot;ש דאם נכנס הרבה נשתנה צורת האות ולא מהני תינוק, אכן ממ&quot;ב (ס&quot;ק קל&quot;א) משמע דדינו כה&#x27; או חי&quot;ת ובכל אופן מהני תינוק (כתיבה תמה כהלכתה אות למ&quot;ד, סעי&#x27; ל&#x27;)"	סימן לב סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי א&quot;צ לכסות שיטה התחתונה?	"כתבו לשכת הסופר (חקירה ג&#x27;) ומקדש מעט (ס&quot;ק קל&quot;ב) דאם נכתבה הלמ&quot;ד ממטה למעלה א&quot;צ לכסותה דלא היה רגע דהיה רק מעט בתוך חלל האות {ואפי&#x27; אם כותבים גוף הלמ&quot;ד תחילה מ&quot;מ דרך הסופרים הוא לכתוב גג הלמ&quot;ד ממעלה למטה וא&quot;כ צריך לכסות שיטה התחתונה}"	סימן לב סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשאר אותיות כגון ך&#x27; פשוטה שנכנס לתוך טי&quot;ת?"	לכתחילה לא יכניס שום אות לתוך חלל אות אחרת (מ&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;ט - ק&quot;ל) {אבל בדיעבד אינו פסול כל זמן שקיים צורת האות}	סימן לב סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכתוב מתוך הכתב?	"מדינא מותר לכתוב בע&quot;פ אם שגורות בפיו, אמנם כתב הב&quot;ח דמצוה מן המובחר לכתוב מתוך הכתב אפי&#x27; אם שגורות בפיו (מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ד) [ובמגילה לא מהני מה ששגורה בפיו מפני שאינה שגורה בפי שאר הסופרים (ביה&quot;ל סי&#x27; תרצ&quot;א סעי&#x27; ב&#x27; ד&quot;ה גם)]"	סימן לב סעיף כט-לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מקצת הפרשה שגורה בפיו?	"הב&quot;י סבר דמדינא צריך לכתוב הכל מתוך הכתב, אבל קיי&quot;ל כהב&quot;ח דסבר דמה ששגור בפיו מותר לכתוב שלא מתוך הכתב (מג&quot;א ס&quot;ק מ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ד, ערוה&quot;ש סעי&#x27; נ&quot;ד)."	סימן לב סעיף כט-לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לקרא התיבה מפיו קודם שכותבו?	"מדינא כשכותב מתוך הכתב א&quot;צ לקרא התיבה תחילה [אם שגורה בפיו (מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ו)] רק כשכותב בע&quot;פ או ע&quot;י קריאת אחר [ואפי&#x27; אם שגורה בפיו כדאשכחן במשה רבינו (שעה&quot;צ ס&quot;ק קמ&quot;א), וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; נ&quot;ד) דמסתפק בזה], ומ&quot;מ כתב הב&quot;ח דטוב לקדש האותיות ע&quot;י ההבל שיוצא מפיו (מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ו) [נמצא שיש ב&#x27; טעמים בקריאת התיבות, אחד שלא יטעה (רש&quot;י ותוס&#x27; מנחות ל&#x27;), ושני כדי לקדש התיבות (ב&quot;ח) (קס&quot;ה סי&#x27; ד&#x27; סעי&#x27; ו&#x27;)]"	סימן לב סעיף כט-לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הכתיבה מתוך הכתב וקריאת תיבה קודם הכתיבה לעיכובא?	"לא (מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ו), אכן הקס&quot;ה (סי&#x27; ד&#x27; סעי&#x27; ה&#x27;) הביא שיטת הר&quot;ן דאם אינו שעת הדחק אין לקרות בו"	סימן לב סעיף כט-לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לו לומר כמה תיבות בבת אחת קודם כתיבתם?	"כתבו מקדש מעט (סי&#x27; רע&quot;ד ס&quot;ק י&quot;ד) וקס&quot;ה (סי&#x27; ד&#x27; סעי&#x27; ה&#x27;) דמותר [אבל כתב השבט הלוי (ח&quot;ח סי&#x27; ו&#x27;) עצה טובה שלא לקרות יותר מתיבה אחת דאשכחן כמה טעותים ע&quot;י סופרים שקראו אפי&#x27; שתי תיבות בבת אחת]"	סימן לב סעיף כט-לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יקרא התיבות של קרי וכתיב או שם השם?	"כתב הלשכת הסופר (סי&#x27; ד&#x27; ס&quot;ק ו&#x27;) דיאמר הכתיב, ובשם השם לא יקרא כלל [ועוד איתא שם שלא יקרא דברי פורעניות]"	סימן לב סעיף כט-לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאינו יודע לקרות?	אינו יכול לכתוב שבקל יכול לטעות ואינו מרגיש (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק קל&quot;ה)	סימן לב סעיף כט-לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך להניח חלק למעלה ולמטה?	"הטור הביא שהסמ&quot;ק סבר כמלא אטבא דספרי דהוא כחצי ציפורן [כשחולק הציפורן ממעלה למטה (מ&quot;ב פאר הלכה)], והרא&quot;ש סבר למעלה כשיעור גג דלמ&quot;ד ולמטה כשיעור אורך ך&#x27; פשוטה ונו&quot;ן פשוטה, וביאר הב&quot;ח דהסמ&quot;ק סבר דבעי כשיעור הרא&quot;ש ועוד כמלא אטבא דספרי, אבל הב&quot;י סבר דלא פליגי ושיעור הסמ&quot;ק הוא ממש כשיעור הרא&quot;ש. והדרכ&quot;מ הביא מברוך שאמר דפשוט דבעי קצת יותר משום מוקף גויל. להלכה, כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק קל&quot;ט) דצריך להניח כשיעור גג למ&quot;ד וכדומה בכתב בינוני [אפי&#x27; אם כותב כתב קטנה], וצריך עוד משהו משום הקפת גויל, ואח&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק ק&quot;מ) הביא שיטת הב&quot;ח דצריך להוסיף עוד שיעור חצי ציפורן לכתחילה, אבל למעשה לא מחמירים בתפילין כדי שלא יצטרכו לעשות בתים גדולים (מ&quot;ב דרשו)."	סימן לב סעיף לב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתחילה וסוף התפילין?	"הטור הביא מהרא&quot;ש דא&quot;צ להניח כלל [רק משהו להקפת גויל (מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;א)], והקשה הב&quot;י הרי במזוזה אשכחן דצריך להניח בתחילתה כדי לגלול כל הפרשה, ותי&#x27; הב&quot;י דגם במזוזה נהגו שלא להניח ריוח כלל דכותבים שק&quot;י כנגד החלק בין פרשת שמע לוהיה עם שמע ואם יניח כדי לגלול לא יהא נראה מבחוץ, ומאחר דלא נהגו כן במזוזות ה&quot;ה בתפילין. אכן, השיג עליו הב&quot;ח הרי הרא&quot;ש פסק במזוזה דצריך להניח בתחילתה, אלא פי&#x27; הב&quot;ח דדוקא במזוזה הניחו כדי לגלול בתחילתה משום שמירה משא&quot;כ בתפילין שהם שמורים בתוך הבתים א&quot;צ שמירת הקלף, ומסיים הב&quot;ח דנהגו הסופרים להניח גם בתפילין בתחלתם, שלא כהרא&quot;ש. הדרכ&quot;מ הביא מאגור להניח מעט יותר מהקפת גויל בתחילה וסוף, והובא במ&quot;ב (ס&quot;ק קמ&quot;ב) להלכה [וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; נ&quot;ה) דיש בזה יותר נוי], אלא שמסיים דיש מחמירין כהב&quot;ח להניח כדי לגלול כל הפרשה."	סימן לב סעיף לב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעורים 1) בין תיבה לתיבה 2) בין שיטה לשיטה 3) בין אות לאות 4) בין פסוק לפסוק 5) בין פרשה לפרשה (בשל יד)?	"1) כאות קטנה [ובדיעבד כשר כל זמן שאינו נראה כתיבה אחת (מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ג), ואם ניכר לתינוק משום סופית דמנצפ&quot;ך, הלשכת הסופר (סי&#x27; ז&#x27; ס&quot;ק ג&#x27;) הביא הבני יונה שמקיל והמלאכת שמים דמחמיר (וכן החמיר רע&quot;א בגליון שו&quot;ע יו&quot;ד סי&#x27; רע&quot;ד), והלשכ&quot;ה נוטה להקל אלא שמסיים דבשערי אפרים כתב דבשעת הדחק א&quot;צ להוציא ס&quot;ת אחרת] 2) כמלא שיטה, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק מ&quot;ד) הביא משלטי הגיבורים דא&quot;צ לדקדק בזה אלא בס&quot;ת שעשויה לקריאה ולא בתפילין ומזוזות (מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ד, ערוה&quot;ש סעי&#x27; נ&quot;ו), אמנם כתב הלשכת הסופר (סי&#x27; ז&#x27; ס&quot;ק ב&#x27;) דנכון לדקדק אפי&#x27; בתפילין ומזוזות כדי לימנע הקלקולים כשנכנס הלמ&quot;ד לאות שלמעלה. 3) כחוט השערה [ובדיעבד כשר כל זמן שאינו נראה כשתי תיבות (מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ה)] 4) הרמ&quot;א והש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; רע&quot;ד ס&quot;ק ו&#x27;) כתבו דצריך להוסיף מעט חלק, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק מ&quot;ה) והגר&quot;א (ס&quot;ק ע&quot;ו) השיגו עליהם [והקשה המג&quot;א דאחד מן הפסוקים שאין להם הכרע הוי ארור אפם שהוא תחילת הפסוק דידן, ותי&#x27; האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; קי&quot;ז) דאין להם הכרע במסורת אבל אנו יכולים להוסיף מעט כפי הקריאה] וכתבו דלכתחילה אין להוסיף כלל, ולשון המ&quot;ב (ס&quot;ק קמ&quot;ו) &quot;אין צריך להניח&quot; משמע דליכא איסור אפי&#x27; לכתחילה, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; נ&quot;ו) הביא מברוך שאמר להניח קצת יותר בין פסוק לפסוק, אלא שמסיים דאין נוהגין כן 5) כמו ב&#x27; טתי&quot;ן או פ&#x27; וט&#x27; (קס&quot;ה סי&#x27; כ&#x27; סעי&#x27; ד&#x27;)."	סימן לב סעיף לב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה השורות אחד נכנס ואחד יוצא?	"לכתחילה יהיו שוות לגמרי [משום זה קלי ואנוהו (מ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ז)], ובודאי צריך ליזהר שלא לכתוב ג&#x27; אותיות חוץ לשיטה, אמנם בדיעבד כשר אפי&#x27; אם כתב כל התיבה חוץ לשיטה כל שניכר שהיא נקרית עם אותה שיטה (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;נ)"	סימן לב סעיף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו המח&#x27; בין הרא&quot;ש והרמב&quot;ם בכמה אותיות יכול לכתוב חוץ לשיטה, ואיך קיי&quot;ל?"	"הרא&quot;ש סבר דמותר לכתוב רק שתי אותיות חוץ לשיטה ולא שלש, ולהרמב&quot;ם מותר לכתוב עד רוב התיבה חוץ לשיטה אפי&#x27; בתיבה ארוכה מאד [ולפי הלבוש בדעת הרמב&quot;ם עד חצי התיבה ולא עד בכלל]. ויש סתירה בדעת המחבר, כאן המחבר משמע כהרא&quot;ש אבל ביו&quot;ד (סי&#x27; רע&quot;ג) פסק כהרמב&quot;ם, ויש בזה ג&#x27; מהלכים:&lt;br&gt; א&#x27; - הגר&quot;א והש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; רע&quot;ג) כתבו דהוא סתירה וצריך להחמיר כהרא&quot;ש [וגם צריך להחמיר כהרמב&quot;ם בתיבה בת ג&#x27; אותיות דהגר&quot;א ס&quot;ל דלפי הרמב&quot;ם אינו יכול לכתוב ב&#x27; אותיות חוץ לשיטה].&lt;br&gt; ב&#x27; - המג&quot;א (ס&quot;ק מ&quot;ו) וערוה&quot;ש (סעי&#x27; נ&quot;ז) סברי דקיי&quot;ל לגמרי כהרמב&quot;ם, והרמב&quot;ם מודה בתיבה בת ג&#x27; אותיות דיכול להוציא ב&#x27; אותיות חוץ לשיטה, ועל כן כתב המחבר כאן דרק ג&#x27; אותיות אינו יכול להוציא [והקשה הבאה&quot;ט (ס&quot;ק נ&#x27;) הרי ראינו חידוש זה בסמוך (בסעי&#x27; ל&quot;ד) דדוקא ב&#x27; אותיות מתיבה שלימה אסור, ומשמע דב&#x27; אותיות מתיבה בת ג&#x27; אותיות מותר, ותי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה ג&#x27; אותיות) דמהא ליכא למשמע מינה מידי דהו&quot;א דיכול לדייק דמותר להוציא אות אחת בתיבה בת ב&#x27; אותיות [ודלא כהלבוש] אבל לא הוי ידיענן לדייק דמותר להוציא ב&#x27; אותיות מתיבה בת ג&#x27;, קמ&quot;ל המחבר כאן דמותר להוציא ב&#x27; אותיות מתיבה בת ג&#x27;].&lt;br&gt;ג&#x27; - הא&quot;ר (הובא במ&quot;ב ס&quot;ק קמ&quot;ח) פי&#x27; דבהלכות ס&quot;ת פסק כהרמב&quot;ם דהתם יש גליונות רחבות משא&quot;כ בהל&#x27; תפילין דיש גליונות קצרות אינו נוי להתפילין אם מוציא יותר מב&#x27; אותיות."	סימן לב סעיף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשאה כקובה או כזנב?	"פסול, ודוקא אם בולט כשיעור אות קטנה שבאותה כתב (משנת סופר סי&#x27; כ&quot;ז ס&quot;ק ט&quot;ו, פסק&quot;ת הע&#x27; 385) [ובעל האבן ישראל החמיר אפי&#x27; בכל שהו (הר&quot;ג מלצר)]"	סימן לב סעיף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול לכתוב חוץ לשיטה 1) ב&#x27; אותיות מתיבה בת ב&#x27; 2) ב&#x27; אותיות מתיבה בת ג&#x27; 3) אות אחת מתיבה בת ב&#x27;?"	"1) לא 2) לפי המג&quot;א (ס&quot;ק מ&quot;ו) מותר אפי&#x27; להרמב&quot;ם, לפי הגר&quot;א אסור לפי הרמב&quot;ם אבל מותר לפי הרא&quot;ש, והמ&quot;ב (ס&quot;ק קנ&quot;א) מקיל (ביה&quot;ל ד&quot;ה תיבה) 3) לפי הרא&quot;ש מותר, לפי הרמב&quot;ם לפי הגר&quot;א מותר ולפי הלבוש אסור (ביה&quot;ל ד&quot;ה ג&#x27; אותיות)"	סימן לב סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשם השם?	"המג&quot;א (ס&quot;ק מ&quot;ז) הביא מבאר שבע דהוא לעיכובא לכתוב שם השם בתוך השיטה דהוי כמו תלייה, אבל השיג עליו דאפי&#x27; תלייה ממש אינו לעיכובא [והבאר שבע סבר דיוצא חוץ לשיטה חמור טפי מתלייה (כך ביאר רע&quot;א)] ומסיק דכשר בדיעבד אלא שאם יכול לתקן השורות שלמעלה ממנו כדי שכולם יהיו שוות צריך לתקנו [וא&quot;צ לתקן השיטה ראשונה]. ובאותיות הנטפלות להשם אין להחמיר בדיעבד [אע&quot;פ שהבאר שבע החמיר גם בזה] (מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ג)"	סימן לב סעיף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יצא 1) אות אחת 2) רוב האות 3) מקצת האות 4) כל השם?	1) אסור 2) רובו ככולו ואסור 3) לית לן בה 4) כשר בדיעבד דאין זה כתליית אות אחת אלא כתליית כל השם דהוא כשר [ורע&quot;א מחמיר גם בזה דס&quot;ל דכתיבה חוץ לשיטה חמור יותר מתלייה] (מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ד)	סימן לב סעיף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה שמות בכלל שם השם?	כל השמות שאינן נמחקין (מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ב)	סימן לב סעיף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באר מהו פתוחה ומהו סתומה?	"רמב&quot;ם - פתוחה הוי כשמתחיל מתחילת השורה וסתומה הוי כשמתחיל באמצע השורה [וכגון דאיכא כתב לפניה], ונמצא דאם משייר חלל בסוף השורה או יניח שורה חלקה זהו פתוחה, ואם מתחיל באמצע השורה [ואפי&#x27; אם הניח מקום חלל בסוף השורה לפניה] או יניח חלל באמצע השורה זהו סתומה&lt;br&gt;רא&quot;ש - סתומה הוי חלל בין הכתב ופתוחה הוי חלל בתחילה או בסוף הכתב, ונמצא דאם משייר חלל בסוף או בתחילת השורה זהו פתוחה, ואם יניח חלל באמצע השורה או יניח שורה אחת חללה זהו סתומה (עי&#x27; הקדמה מט&quot;ז ס&quot;ק כ&quot;ו ובאה&quot;ט ס&quot;ק נ&quot;ג)"	סימן לב סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד כתובה פרשיות התפילין בתורה?	פרשת קדש, והיה כי יביאך, ושמע כתובים פתוחה לפניהם, ופרשת והיה אם שמע כתובה סתומה לפניה [ואע&quot;פ שמה שהיא סתומה בתורה הוא מטעם שיש לה שייכות עם מה שכתוב לפניה מ&quot;מ כותבין הפרשה כמו שהיא כתובה בתורה (ט&quot;ז ס&quot;ק כ&quot;ה)]	סימן לב סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יעשה פרשת קדש פתוחה?	כתב הב&quot;י אע&quot;פ שאינו ניכר שהיא פתוחה לפי שאין כתוב קודם לה אין צורך לעשות בה סימן אחר דגלוי וידוע לכל שהיא פתוחה שתחילת שיטה הוא סימן פתוחה (מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ו)	סימן לב סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פרשת והיה אם שמע פתוחה או סתומה?	"כיון דכתובה בתורה סתומה לכתחילה צריך להיות סתומה. אמנם, פשטות הרמב&quot;ם משמע דהוא לעיכובא והקשה הב&quot;י הרי מבואר בגמ&#x27; דפרשת והיה אם שמע במזוזה אינו לעיכובא להיות סתומה כיון שאינה סמוכה בתורה לפרשת שמע, ותי&#x27; דכיון דבקצת פרשיות שבתפילין אם שינה פסול [כגון שעשה והיה כי יביאך סתומה פסול דהוי סמוכה בתורה לפרשת קדש] לא מפלגינן בינייהו, אכן הדרכ&quot;מ הביא ממהר&quot;ם פדוא&quot;ה דבדיעבד כשר אם עשה והיה אם שמע פתוחה אפי&#x27; בתפילין, ומצדד דאפי&#x27; לפי הרמב&quot;ם כשר בדיעבד [וכן נקטו תשובת מהרש&quot;ל והערוה&quot;ש (סעי&#x27; נ&quot;ט), והערוה&quot;ש מסיים &quot;ברוך ה&#x27; אשר למדנו זכות על כלל ישראל&quot;, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק כ&quot;ה) ס&quot;ל כהב&quot;י דהוי לעיכובא בתפילין]. ועוד הביא הב&quot;י שיטת בעל העיטור דס&quot;ל לכתחילה יעשה פרשת והיה אם שמע פתוחה [וע&quot;ע בגרי&quot;ז על הרמב&quot;ם (הל&#x27; תפילין פ&quot;ה ה&quot;א) דביאר החילוק בין הפרשיות דתפילין לפרשיות דמזוזה]. להלכה, השו&quot;ע כתב דכיון דא&quot;א לעשותו סתומה לכו&quot;ע [דלפי הרמב&quot;ם צריך להתחיל באמצע השיטה ולפי הרא&quot;ש צריך להניח שיטה אחת חלק] עדיף לעשותה סתומה כדעת הרמב&quot;ם ולהתחיל באמצע השיטה, אבל הרמ&quot;א כתב דנוהגין לעשותו פתוחה וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק מ&quot;ח) דכיון דא&quot;א לעשותו סתומה לכו&quot;ע נהגו לעשותה פתוחה {ואולי התחילו כך משום הבעל העיטור, ואחר שהתחילו אין לשנות כיון דיוצא בדיעבד בפתוחה, ועוד אינו יוצא כל השיטות כשהתחיל באמצע השיטה, ושו&quot;מ שהשע&quot;ת (ס&quot;ק נ&quot;ג) ביאר המנהג דחששו שמא לא יניח חלק כט&#x27; אותיות בסוף שמע ויתחיל והיה אם שמע מראש השיטה ויהיה פסול לכו&quot;ע ולכן הנהיגו בפתוחה לכו&quot;ע דלא עביד דטעו} וכן הביא מהלחם חמודות, אכן הביא הלבוש דעדיף לעשותו סתומה כמ&quot;ש המחבר לצאת לכל הפחות דעת הרמב&quot;ם. ויש שיטת הט&quot;ז (ס&quot;ק כ&quot;ו) דס&quot;ל דאם מניח פחות משיעור ט&#x27; אותיות קטנות בסוף השיטה וגם בתחילת השיטה וע&quot;י צירוף איכא שיעור ט&#x27; אותיות הוי סתומה לכו&quot;ע. אכן, הביה&quot;ל (ד&quot;ה לדעת) הביא הגר&quot;ז דהשיג עליו וס&quot;ל דמבואר מכמה פוסקים [שכתבו דא&quot;א לקיים שיטת הרמב&quot;ם והרא&quot;ש] דא&quot;א לצרף השתי רווחים [ומודה דאם יש שיעור ט&#x27; אותיות בסוף השורה, סגי אם הניח ריוח אות אחת בתחילת השורה לפי הרמב&quot;ם (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם)] וא&quot;כ הוא פסולה לכו&quot;ע דאינו פתוחה ואינו סתומה וס&quot;ל להגר&quot;ז דעדיף לעשות כהשו&quot;ע, והביה&quot;ל כתב דיש ראיה להט&quot;ז מהרא&quot;ש וטור כמ&quot;ש הגר&quot;א ורמ&quot;ע מפאנו (ומובא ברע&quot;א), ולמעשה כתב במ&quot;ב (ס&quot;ק קס&quot;ד) נהרא נהרא ופשטיה [אם לעשות כהשו&quot;ע שיהיה סתומה או כרמ&quot;א שיהיה פתוחה או כהט&quot;ז שיהיה חצי חצי], והקס&quot;ה (סי&#x27; כ&#x27; סעי&#x27; ז&#x27;) והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ס&quot;ג) כתבו דמנהגינו כהט&quot;ז. {ויש להדגיש דלפי הט&quot;ז א&quot;א לצאת השיטות דשיעור פתוחה הוא ג&#x27; פעמים &quot;אשר&quot; דא&quot;כ הוי לכל הפחות י&quot;ח אותיות קטנות (עי&#x27; לשכת הסופר סי&#x27; כ&#x27; ס&quot;ק ה&#x27;), וע&quot;ע באג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; י&quot;ב) דהציע דכוונת הט&quot;ז דצריך צירוף של ט&#x27; אותיות גדולות ודלא כהמ&quot;ב דכתב אותיות קטנות, והאג&quot;מ נשאר בספק בדבר זה}."	סימן לב סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ראוי לעשות ב&#x27; זוגות של תפילין, אחד כרמב&quot;ם ואחד כהרא&quot;ש?"	"כתב הב&quot;י דאין לעשות ב&#x27; זוגות של תפילין דאפי&#x27; להרא&quot;ש יוצא בפתוחות לפי הבעל הבעיטור (מג&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ט) {ותמה ר&quot;י באק איך מהני לצרף שיטת בעל העיטור, הרי לשיטתו אינו יוצא שיטת הרמב&quot;ם וא&quot;כ חוזר להיות ספק השקול בין הרמב&quot;ם והרא&quot;ש ויהא כדאי לעשות ב&#x27; זוגי תפילין [ואמנם, כשמצטרף דעת הדרכ&quot;מ מהני, אבל הב&quot;י לית ליה צירוף דרכ&quot;מ], וצ&quot;ע}, ועוד לפי הדרכ&quot;מ יוצא בדיעבד בפתוחה, ומצד שני הביא הב&quot;י מה&quot;ר יצחק די ליאון ז&quot;ל דאם קורא בתורה שיש בו פתוחות כדעת הרמב&quot;ם ומעוטר בתפילין כהרא&quot;ש הרי הוא מעיד כנגד הס&quot;ת ונעשית תורה כשתי תורות ח&quot;ו דהוי תרתי דסתרי (מג&quot;א שם) {אבל לכאורה אם תפיליו כשר בדיעבד אפי&#x27; להרא&quot;ש ליכא תרתי דסתרי}"	סימן לב סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתפילין של ראש?	אין צריך להקפיד על הפתוחות וסתומות (ב&quot;י בשם הגהת סמ&quot;ק, מג&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ה), אמנם הפמ&quot;ג מחמיר שלא להתחיל הפרשה באמצע השיטה, אבל אם לא הניח חלל בסוף הפרשה שלפניה אע&quot;פ שהפמ&quot;ג מחמיר גם בזה אפ&quot;ה פשוט להביה&quot;ל (ד&quot;ה יעשה) דהכא דינה כפתוחה דכל פרשה הוא בקלף בפנ&quot;ע והוי כקדש שבתפילין של יד דממילא נחשבת כפתוחה, אך נהגו לכתחילה להקפיד {ויש לעיין בפרשת והיה אם שמע דלכאורה נכון להתחיל באמצע השיטה, ועוד צ&quot;ע לפי הרא&quot;ש כיצד עושים פרשת והיה אם שמע סתומה הרי א&quot;א לדלג השורה, ואולי לא נאמר דין סתומה בפרשת והיה אם שמע אלא בתפילין של יד, וצ&quot;ע (ר&quot;י באק)}	סימן לב סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הניח חלל פחות מט&#x27; אותיות בסוף השיטה או בתחילת השיטה?"	אינו פתוחה ואינו סתומה ופסול לכו&quot;ע (מג&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ט) 	סימן לב סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה פרשת והיה כי יביאך או פרשת שמע סתומה?	פסול לכו&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ט)	סימן לב סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להניח ריוח בסוף פרשת והיה אם שמע?	לא, וכן נוהגין לסיים על הארץ בסוף שיטה אחרונה (מג&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ח בשם הלבוש, מ&quot;ב ס&quot;ק קנ&quot;ט) {ועכשיו נוהגין לסיים על הארץ בתחילת השיטה} 	סימן לב סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך יכתוב הפתוחות וסתומות בתפילין של ר&quot;ת?	יעשה הפתוחות וסתומות כפי קריאתן לאחר כתיבתן, ולא כשעת כתיבתן [ר&quot;ל, בין פרשת והיה כי יביאך לפרשת והיה עם שמע תהיה סתומה, ואחר והיה עם שמע תהיה פתוחה] (מ&quot;ב ס&quot;ק קס&quot;א)	סימן לב סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניח מעט ריוח בתחילת פרשת קדש או והיה כי יביאך?	"כיון שהניח ריוח בסוף הפרשה שלפניה הוי סתומה לפי הרמב&quot;ם ופסול {וקדש י&quot;ל דאע&quot;פ דאין פרשה לפניה מ&quot;מ חשיב סתומה דדוקא אם יש כתב עד סוף השיטה לפניה אז אמרינן דריוח פחות מט&#x27; אותיות אינו כלום משא&quot;כ בתחילת הפרשה}, והמ&quot;ב (ס&quot;ק קס&quot;ב) הביא מח&#x27; אם פסול אפי&#x27; בריוח כשיעור אות אחת, אבל בודאי אם יש ריוח כתיבת &quot;אשר&quot; פסול, והעצה הוי דאם רואה שבשיטה ראשונה הניח ריוח, גם יניח ריוח בשאר השורות (מ&quot;ב ס&quot;ק קס&quot;ב)."	סימן לב סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה שיעור ריוח צריך להניח לפרשה?	"הב&quot;ח כתב כשיעור תיבת &quot;אשר&quot; ג&#x27; פעמים עם ריוח מלא ב&#x27; אותיות קטנות [והקס&quot;ה (סי&#x27; ט&quot;ו סעי&#x27; א&#x27;) אינו מזכיר הב&#x27; אותיות קטנות], והפמ&quot;ג סבר דיש להקל בשיעור ט&#x27; אותיות קטנות [ולעולם משערין כפי אותו הכתב] (מ&quot;ב ס&quot;ק קס&quot;ג). אכן, החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; י&#x27; ס&quot;ק ב&#x27;) סבר דאפי&#x27; לשיעור ט&#x27; אותיות קטנות צריך עוד ריוח שתי אותיות קטנות שבין תיבה לתיבה, והוא לעיכובא."	סימן לב סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה הסופר אם שכח להניח ריוח ט&#x27; אותיות אחר פרשת קדש?"	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה מניחים) הביא חידוש ממשנת אברהם דאם מניח שתי שורות חלקות הוי פתוחה אפי&#x27; להרא&quot;ש, ואפי&#x27; אם הניח שורה אחת פתוחה הוי פתוחה להרמב&quot;ם וכשר מדינא. "	סימן לב סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכלו העכברים הריוח?	הפמ&quot;ג מסתפק בדבר [ונוגע בין בתפילין של יש בין בתפילין של ראש, אמנם כבר כתבנו דהביה&quot;ל (ד&quot;ה יעשה) מקיל בתפילין של ראש כל זמן שפרשה זו מתחיל בתחילת השורה] (ביה&quot;ל ד&quot;ה מניחים) 	סימן לב סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הסופר רואה דאם יכתוב תיבת &quot;ממצרים&quot; לא יהיה חלק ט&#x27; אותיות אח&quot;כ?"	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק כ&quot;ה) דיתלה התיבה למעלה, אכן רע&quot;א הביא משער אפרים דמסתפק בדבר דאולי כל תלייה הוי כאילו הוא כתוב למטה ואז ליכא ריוח, והקס&quot;ה (סי&#x27; ט&#x27; סעי&#x27; י&quot;א) סבר דאינו יכול לתלות כלל בתפילין ומזוזות."	סימן לב סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעשות הבתים מעור המעובד לשמה 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) לפי הרמב&quot;ם אין צריך עיבוד כלל, לפי רש&quot;י צריך עיבוד אבל אין צריך לשמה, ולפי שאר הראשונים (תוס&#x27;, רא&quot;ש, טור) צריך עיבוד לשמה, וקיי&quot;ל כוותייהו דצריך עיבוד לשמה 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק נ&quot;א) דאפ&quot;ה יכול לסמוך על הרמב&quot;ם ורש&quot;י ולברך עליו [אע&quot;פ שאינו מפורש דהרמב&quot;ם מכשיר כשעשה עיבוד שלא לשמה דאולי זה גרע מאילו לא עיבדן כלל (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ס&quot;ז)], אמנם הביה&quot;ל (ד&quot;ה היכא) מפקפק בזה ומשמע דס&quot;ל דאינו כדאי לברך (וכמ&quot;ש הב&quot;ח וערוה&quot;ש סעי&#x27; ס&quot;ז) אלא אם יש עוד סניף לברך [וגם משמע מדבריו (שם) דאין חילוק בין אינו מעובד כלל ובין מעובד שלא לשמה], והקס&quot;ה (סי&#x27; כ&quot;א סעי&#x27; א&#x27;) סבר דיכול לברך עליהן."	סימן לב סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל העור בהתפילין צריך להיות מבהמה טהורה?	בחלקים העיקרים [כגון הקציצה, תיתורא, ומעברתא] הוא לעיכובא להיות מדבר שמותר בפיך, והביה&quot;ל (ד&quot;ה עור) מסתפק בדברים שהסופרים מוסיפים לדבק למצוה אם הוא לעיכובא שיהיה מן המותר בפיך	סימן לב סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק אם העור בא מטהורה?	כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה טהורים) בין בבית של ראש בין בשל יד [אע&quot;פ דמקורו דטהורה הוא מחמת השי&quot;ן בשל ראש אפ&quot;ה השל יד בכלל (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק כ&quot;ז, שפ&quot;א ורש&quot;ש שבת כ&quot;ח ע&quot;ב) א&quot;נ השל יד בכלל הגידין (ביה&quot;ל שם)] בין ברצועות צריכים לבא מטהורה מדאורייתא, וספק דאורייתא לחומרא	סימן לב סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לעשות הבתים מקלף או שליל?	"כן [והם כשרים אף לרצועות], אע&quot;פ ששליל מקבל טומאת אוכלים [דלא גרע מעור עוף (ב&quot;י)], והמג&quot;א (ס&quot;ק נ&#x27;) כתב דלכתחילה לא יהיה מקלף אלא אם משים הקלף למי קליפות של עצים שקורין לו&quot;א [וצ&quot;ב איך מהני (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק נ&#x27;)], והשבט הלוי (ח&quot;א סי&#x27; י&quot;ד) כתב דעדיף לעשותם מעור בהמה גסה [כגון מעור צוואר] משום שבעור דק נעשים נקבים, והמ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק ר&quot;י) הביא מא&quot;ר דטוב לעשות כל תיקון תפילין מעור עגל ולא מעור תייש {ואפשר דמש&quot;ה לא הביא המ&quot;ב הסדר קדימת דרמ&quot;ע מפאנו אלא לגבי עור הפרשיות ולא לגבי עור הבתים, ודלא כהמג&quot;א כאן, וצ&quot;ע (ר&quot;י באק)}"	סימן לב סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה העור לשם רצועות?	אינו יכול להשתמש בה לבתים דקדושתן חמורה (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;ע)	סימן לב סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסוד דצבע שחור?	כתב העטרת זקנים שהוא מרמז על יחודו יתברך כמו שאין צבע השחור מקבל צבע אחר כן נאמר אצל הקב&quot;ה 	סימן לב סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעשות השל ראש מעור אחד?	"לכתחילה בודאי טוב להחמיר לעשותו מעור אחד (ביה&quot;ל ד&quot;ה מעור), אבל בדיעבד יש מקילין אם מחובר ע&quot;י תפירה או דבק [לפי החת&quot;ס תפירה עדיף, לפי הגר&quot;ח צאנזאר דבק עדיף, לפי הב&quot;ח שניהם פסולים (וכן החמיר הקס&quot;ה סי&#x27; כ&quot;א סעי&#x27; ג&#x27;), ולפי האו&quot;ז וחיי&quot;א שניהם כשרים]"	סימן לב סעיף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"על מה צריך ליזהר בדיבוק של הד&#x27; בתים?"	"כתב החיי&quot;א דצריך ליזהר שיהיו פרודות למעלה (מ&quot;ב ס&quot;ק קע&quot;ב), וכתב הלשכת הסופר (סי&#x27; כ&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) דאם רוצה ליתן דבק בין הבתים יתנה רק באמצעיתן שלא יבא הדבק להצדדים כי אז נשמר הריבעו ויהיה החריצים ניכר, וכשרים עכ&quot;פ בדיעבד לכו&quot;ע (ועי&#x27; זכרון אליהו פ&quot;ד בסיכום ההלכות)."	סימן לב סעיף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתפילין מדקות מעור אחד אלא שחותכין הצדדין של הבתים ואח&quot;כ מחברים הרצועות יחד?	לפי המחצ&quot;ה דינו כדבוק (דלפי הב&quot;ח פסולים), אבל לפי הפמ&quot;ג כשרים לכו&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה יעשה)	סימן לב סעיף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החידוש שהביה&quot;ל רצה לחדש?	רצה לחדש דהא דאיצטריך עור אחד היינו רק לחברם ע&quot;י עור אחד של תיתורא ולא בא למעט אלא כשעושה כל בית ובית בפנ&quot;ע עם תיתורא בפנ&quot;ע, אבל לא הוזכר קולא זו בשום פוסק (ביה&quot;ל ד&quot;ה מעור בהג&quot;ה)	סימן לב סעיף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הראיה דא&quot;צ עור אחד ממש?	מבואר מכלים (פי&quot;ח) דיכול להחליף אחד מהבתים, ומשמע דאפ&quot;ה היא כשרה [ואינו מבורר אם איירי ע&quot;י דיבוק או ע&quot;י תפירה] (ע&quot;פ ביאור אליהו רבה שם, והובא בביה&quot;ל ד&quot;ה מעור)	סימן לב סעיף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא עשה מרובעות 1) התיתורא 2) הקציצה 3) התפירות?	"1) לעיכובא [ומסתפק בשעה&quot;צ (ס&quot;ק קפ&quot;א) אם למעלה ולמטה לעיכובא], ותוס&#x27; מנחות (ל&quot;ה ע&quot;א) הביאו שיטה דאינו לעיכובא 2) לעיכובא לפי רוב ראשונים, ואם אין לו אחרים יניחם בלא ברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק קע&quot;ג, ביה&quot;ל ד&quot;ה שיהיו) [והישועות יעקב סבר דיניחם כדי שלא תשתכח תורת תפילין {אבל למעשה לא בעי האי טעמא דבכל אופן יש ראשון דס&quot;ל דאינו לעיכובא}] 3) לעיכובא לפי רוב ראשונים [והמ&quot;ב (ס&quot;ק קע&quot;ד) מסתפק אם התפירה למעלה ולמטה לעיכובא], אבל כיון דלפי רש&quot;י אינו לעיכובא אם אין לו אחרים יניחם בלא ברכה (ביה&quot;ל ד&quot;ה בתפרן)"	סימן לב סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יכול לידע אם הוא מרובע בלא ruler?	"יכול למדוד בקו השוה לארכו ולרחבו, ובקו אחד השוה בהשתי אלכסונים (לשכ&quot;ה סי&#x27; כ&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;), אמנם משמעות המ&quot;ב (ס&quot;ק קע&quot;ה) הוי דמיירי ע&quot;י ruler וכוונתו שימדוד הקו אלכסונו שיהיה ב&#x27; חומשי יותר"	סימן לב סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לדקדק בצמצום על הריבוע?	"צריך לדקדק בכל מה דאפשר (מ&quot;ב ס&quot;ק קע&quot;ו) [וכדאשכחן בבכורות (י&quot;ז ע&quot;ב) לענין כלי המשכן (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ע&quot;ה)], ומ&quot;מ משמע מערוה&quot;ש (סעי&#x27; ע&quot;ה) דבדיעבד כשרים כל זמן שיש להם ריבוע ע&quot;פ החשבון כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשא באלכסונא {עי&#x27; תוה&quot;ר עירובין י&quot;ד ע&quot;א}, והאג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; ק&quot;כ, יו&quot;ד ח&quot;ב סי&#x27; קמ&quot;ו) סבר דאין שום מעלה למדוד בכלי מדידה (וע&quot;ע במ&quot;ב דרשו)."	סימן לב סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר בהריבוע דתפירות?	"במקום הזוית או אפי&#x27; באמצע התפירה אם יש נקב גדול התפירות לא יהיו שוות בריבוע (מ&quot;ב ס&quot;ק קע&quot;ז) [ויש סופרים שנוהגין לעשות חריץ בתיתורא למעלה ולמטה כדי שחוט התפירה לא יזוז ממקומו ועומד בריבועו (מנח&quot;ש ח&quot;ב סי&#x27; ד&#x27; אות ט&#x27;, שבט הלוי ח&quot;ז סי&#x27; ט&#x27;, הגהת מקדש מעט על דעת קדושים סי&#x27; כ&quot;ז סעי&#x27; ד&#x27;, מ&quot;ב דרשו) {וכ&quot;כ הר&quot;י אסכנדרני בב&quot;י עמ&#x27; ק&quot;ס}]"	סימן לב סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לדקדק בריבוע בקציצה לכל משך הגובה?	"כן, ולא מהני להטיח דבר אחר עליה (מ&quot;ב ס&quot;ק קע&quot;ח) [ועי&#x27; במ&quot;ב דרשו איך לתקן הפגימה]"	סימן לב סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך הגובה נמי להיות מרובע כמו ארכן ורחבן?	לא (רמ&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה אין), אמנם הדרכ&quot;מ מדייק מהרמב&quot;ם דיש בזה מצוה מן המובחר 	סימן לב סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתקלקלו הריבוע לאחר זמן?	"פסול [ואינו דומה לציצית דאם נקרעו הנקב ונתקרבו הציצית לשפת הבגד שהם כשרים (לעיל סי&#x27; י&quot;א סעי&#x27; י&#x27;) דהתם תליא בשעת עשיה]"	סימן לב סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך כל הד&#x27; בתים להיות שוין ברוחב?"	כן לכתחילה, אבל אינו לעיכובא (רמ&quot;א בשם ברוך שאמר, מ&quot;ב ס&quot;ק קפ&quot;ב)	סימן לב סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתייבש העור ונתרחבים הבתים?	"אם כשיהדקם ימצא הריבוע מכוון כשרים (שע&quot;ת ס&quot;ק נ&quot;ח), אכן הלשכת הסופר (סי&#x27; כ&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) בשם החת&quot;ס כתב דאם יש אויר כמלא מחט סידקית אינו נחשב כמרובע (מ&quot;ב דרשו)"	סימן לב סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לעשות הריבוע ע&quot;י מכונה חשמלית?	"כתב מנח&quot;ש (ח&quot;ב סי&#x27; ד&#x27; אות ט&#x27;) כיון דצריך להחזיק התפילין בידו ולסבבו נחשב כמעשה בידים [והקשה הרה&quot;ג ר&#x27; משה שטרנבאך שליט&quot;א דלהוי כישראל ועכו&quot;ם ששחטו יחדו דפסול, ותי&#x27; הר&quot;ג מלצר שליט&quot;א דשאני התם דהעכו&quot;ם עושה מעשה בפנ&quot;ע משא&quot;כ הכא הישראל עושה הכל]"	סימן לב סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך למדוד הריבוע של תפילין בכל יום?	לא, שיכול להעמידן על חזקתן אלא אם רואה שנתקלקלה (מ&quot;ב ס&quot;ק קפ&quot;א)	סימן לב סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתעקם למטה מתיתורא?	אף שבעצם הוא מרובע אלא שנראית כמו שאינו מרובע וצריך לתקנו (מ&quot;ב ס&quot;ק קפ&quot;א)	סימן לב סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור שמקלקל הריבוע בהקציצה?	"אפי&#x27; בשיעור מיעוט על גובה הקציצה ומ&quot;מ צריך שיעור מעט יותר מחגירת ציפורן [וחגירת ציפורן הוא 1 מ&quot;מ (שבט הלוי)] אבל צריך להיות ניכר לעינים, והביה&quot;ל (ד&quot;ה נתקלקל) מסתפק בהשיעור בדיוק [ואין חילוק בין חודו של זוית לשאר מקומות הקציצה, אולם תמה המנח&quot;י (ח&quot;ו ס&quot;א) א&quot;כ למה אין המעברתא מקלקל הריבוע, ועוד השי&quot;ן בשל ראש יפסלה מלשתמש בה לשל יד, ועוד לענין התפירות מצדד הביה&quot;ל (סי&#x27; ל&quot;ג) דדי בריבוע בקרנות (מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; תקכ&quot;ט, ע&quot;ש)]"	סימן לב סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לדקדק בחודו של הזוית?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ע&quot;ז) דא&quot;צ לדקדק כ&quot;כ, שהרי עדיין קיים הריבוע ועוד לא ניתנה תורה למלאכי השרת."	סימן לב סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הבתים צריכים להיות שחור?	"לפי תוס&#x27; במנחות (ל&quot;ה ע&quot;א) לא והוסיף הרא&quot;ש דיש בו משום נוי, אכן תוס&#x27; בשבת (כ&quot;ח ע&quot;ב) והמרדכי סברי דההלמ&quot;מ קאי נמי על הבתים. המחבר ורמ&quot;א פסקו כתוס&#x27; במנחות, אבל הב&quot;ח חושש לתוס&#x27; בשבת, וכן החמיר הגר&quot;א ועוד אחרונים, ולהכי פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק קפ&quot;ד) דאין לסמוך על המקילים אלא במקום דלא אפשר."	סימן לב סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם השי&quot;ן צריך להיות שחור?	הוא חמור יותר מהבתים (מ&quot;ב ס&quot;ק קפ&quot;ג), דהוי כמו כתיבת אותיות (מ&quot;ב עו&quot;ה)	סימן לב סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מין צבע צריך להשחיר בו הבתים?	"טוב יותר שלא יהיה בו ממשות כלל [ועי&#x27; בשע&quot;ת (ס&quot;ק נ&quot;ט) בשם הנוב&quot;י דמקיל כל זמן שאינו עב יותר מעור הבתים, וגם הריבוע צריך להיות בלא הטיח, וגם לא יתן עצם פיל שחוק לתוך הטיח], ואם השחיר בטיחה דיכול לקלוף והוי כמו נייר שחור זהו פסול, ואם הוא מין צבע מבריק שא&quot;א לקלפו אין להחמיר בדיעבד (מ&quot;ב ס&quot;ק קפ&quot;ה) {ולכאורה לפי&quot;ז עדיף להשחיר ב-marker ולא ב-paint אע&quot;פ שבשניהם אין בהם ממש}"	סימן לב סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם החריץ צריך להגיע להתפר?	"כן לכתחילה (וכמ&quot;ש אביי לפי&#x27; רש&quot;י), אבל בדיעבד כשר אם חריצו ניכר [לפי הב&quot;י דאביי קאי רק למצוה ולא לעיכובא, ולפי הב&quot;ח משום דקיי&quot;ל כרב דימי]. ונמצא דאם הכניס דבק בין הבתים אין החריץ מגיע להתפר, ואם אינו נותן שום דבק אבל אם ע&quot;י צביעת הבתים אינו נראה החריץ כלל חשיב אין חירוצו ניכר. "	סימן לב סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש ד&#x27; בתים אבל בחוץ אינו ניכר כלל?"	פסול (רש&quot;י מנחות ל&quot;ד ע&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק קפ&quot;ז)	סימן לב סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור להחריץ?	לכו&quot;ע רשימה בעלמא אינו כלום (מ&quot;ב ס&quot;ק קפ&quot;ח), לפי החיי&quot;א סגי בחריץ מעט בעצם הבדלת הבתים ולפי החת&quot;ס צריך שיהיו מובדלות לגמרי דהיינו שלא יהא דבק בין הבתים כלל [וגם החיי&quot;א מודה דזה נכון לכתחילה], וכתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה חריץ) דמנהג העולם כהחיי&quot;א אבל כל ירא שמים יעשה כהחת&quot;ס אבל כדי שלא יתקלקל במשך הזמן יש להדיבקן למטה בשיפולי הבית, ע&quot;ש.	סימן לב סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור לתפילין?	"השימושא רבא כתב אצבעים על אצבעים [ואינו לעיכובא (תוס&#x27; מנחות ל&quot;ה ע&quot;א)] [ואינו ברור אם כוונתו רק הבתים או גם התיתורא, והב&quot;ח פי&#x27; דקאי עם התיתורא ומעברתא], אבל הרא&quot;ש כתב דנוהגין לעשות התפילין בלא שיעור כלל, וכן פסק המחבר {וזהו על דרך הרמב&quot;ם לפי הגר&quot;א דס&quot;ל דליכא ראיה מהגמ&#x27; דהציץ היה על מצח כה&quot;ג (הר&quot;י באק)}. אמנם, כתב המג&quot;א (ס&quot;ק נ&quot;ו) והמ&quot;ב (ס&quot;ק קפ&quot;ט) דנכון לכתחילה לחוש לשיטת השימושא רבא ולעשות התפילין לכל הפחות אצבעים על אצבעים ולכל היותר ד&#x27; אצבעות על ד&#x27; אצבעות סך הכל [ומש&quot;ה אין לעשות המעברתא אלא כרוחב הרצועה בצמצום (קס&quot;ה סי&#x27; כ&quot;א סעי&#x27; י&quot;א)]"	סימן לב סעיף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הראיה מגמ&#x27; עירובין (צ&quot;ה ע&quot;ב) לשיעור תפילין?"	"איתא בגמ&#x27; דאם מצא תפילין בשבת מניח ב&#x27; זוגות, ומשמע דוקא ב&#x27; ולא ג&#x27;, ומבואר בגמ&#x27; דיש מקום בראש להניח ב&#x27; תפילין והיינו עם הציץ דהיה ב&#x27; אצבעות [וביאר הב&quot;ח דמשמע דיש מקום רק לב&#x27; תפילין לא פחות ולא יותר א&quot;נ אם הציץ שיש בו אזכרה אחת הוי ב&#x27; אצבעות כ&quot;ש התפילין צריך להיות לכל הפחות ב&#x27; אצבעות]. ומבואר בביאור הגר&quot;א (ס&quot;ק צ&quot;ז) דלפי הרמב&quot;ם ליכא ראיה מהגמ&#x27; דהרמב&quot;ם ס&quot;ל דהציץ היה מונח על מצח כה&quot;ג ולא על מקום תפילין שלו וא&quot;כ ליכא ראיה מהו השיעור תפילין (זהו כוונת הביה&quot;ל ד&quot;ה אורך ע&quot;פ המ&quot;ב עו&quot;ה)."	סימן לב סעיף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה התפילין כשיעור אצבע?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק קפ&quot;ט) דיש סוברים דהוא פסול דאם הם כשרים יהא שייך להניח ג&#x27; זוגות תפילין [וגם איכא חשש שהפרשיות יהיו גרועות]"	סימן לב סעיף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן הוי תרתי דסתרי בהנחת תפילין?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אורך) דאם ביום אחד מונח תפילין כשיעור אצבע וחצי וביום שני כשיעור ד&#x27; אצבעות ומחצה [דהיינו פי שלשה] דממ&quot;נ אינו יוצא פעם אחת (ומבואר בסי&#x27; רל&quot;ג דשייך תרתי דסתרי אפי&#x27; בשני ימים) [והקשה הר&quot;י באק תיפוק ליה דשמא אינו יוצא ידי חובתו באחד מהימים, וצ&quot;ע {אמנם, משמע מכמה דוכתי דבתפילין לא חיישינן כל זמן שמקיים לכל הפחות שיטה אחת דהרי א&quot;א לקיים כל השיטות, וכן אשכחן אם לא נגע היודי&quot;ן בשי&quot;ן של ד&#x27; ראשין, וכן במ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק קע&quot;א) דיש מקילין בעור בתים שנעבדו שלא לשמה אפי&#x27; לברך עליו}]"	סימן לב סעיף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה ראשין יהא על השיני&quot;ן?	"כפי הקורא, יהא של ד&#x27; בימין [אצל קדש] ושל ג&#x27; בשמאל [אצל והיה אם שמע], ואם אפיך כשר, ואם עשה שניהם של ג&#x27; או שניהם של ד&#x27;, וכ&quot;ש אם חיסר אחד לגמרי פסול (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק קצ&quot;ה) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; פ&#x27;) סבר דאם עשאן שניהם של ג&#x27; או של ד&#x27; כשרים]"	סימן לב סעיף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באיטר יד?	כתב המג&quot;א (ס&quot;ק נ&quot;ח) דהולך בתר ימין העולם כיון שהוא ימין הקורא [ורוב העולם אינן איטר יד]	סימן לב סעיף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לדקדק שהשי&quot;ן יהיה בכתב אשורית?	כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק קצ&quot;א) דהסופרים נוהגין להחמיר לעשותו ככתב אשורית אבל מדינא סגי בדוגמא בעלמא (וכמ&quot;ש הב&quot;ח המובא בביה&quot;ל ד&quot;ה שי&quot;ן), אכן מבואר מביה&quot;ל (ד&quot;ה וכן) דאם עשה השי&quot;ן בקוין פשוטים הוא פסול	סימן לב סעיף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להדביק השי&quot;ן על הבית?	"לא (מ&quot;ב ס&quot;ק קצ&quot;ב), וביאר רע&quot;א משום דדיבוק אינו חיבור [והוסיף החזו&quot;א דאפי&#x27; אם בעלמא הוי חיבור מ&quot;מ בשי&quot;ן בעי חיבור טפי, וצ&quot;ב], ויש מפרשים משום דלא חשיב כתיבה (מ&quot;ב עו&quot;ה)"	סימן לב סעיף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם 1) דוחק דפוס שי&quot;ן בולטת בעור הבית לעשות שי&quot;ן 2) דוחק מבפנים דפוס שי&quot;ן 3) מלקט ע&quot;י כפילה עד שנעשו סעיפי שי&quot;ן 4) כתב השי&quot;ן בדיו ע&quot;ג עור לבן?	"1) הוי חק תוכות והביא הב&quot;י מח&#x27; אם יש פסול חק תוכות על השי&quot;ן 2) המג&quot;א (ס&quot;ק נ&quot;ז) מסתפק אם זה מקרי חק ירכות בעור [דמגמ&#x27; גיטין מבואר דלגבי מתכת חשיב חק ירכות], ועוד הביא המג&quot;א מרמ&quot;ע מפאנו דאינו מספיק בחק ירכות אלא בעי כתיבה ממש, והמ&quot;ב (ס&quot;ק קצ&quot;ג) הביא מח&#x27; למעשה אם עדיף לעשותה בדפוס בולטת משום הידור מצוה או לא 3) הש&quot;ע משמע דזהו לכתחילה אע&quot;פ שאינו נאה כ&quot;כ {וכהיום הרבה עושים בתחילה שי&quot;ן במלקט, ואח&quot;כ עושהו נאה ע&quot;י דפוס (מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; תקס&quot;ג)} 4) כתב דרכ&quot;מ דה&quot;נ אין בידינו לפסלה (וכ&quot;כ הקס&quot;ה (סי&#x27; כ&quot;א סעי&#x27; ח&#x27;) דהוא כשר) {וכבר כתבנו דלכתחילה הבית יהא שחור} "	סימן לב סעיף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושים השיני&quot;ן בזמן הזה?	"כתב ספר תפילין הלכה ומעשה (מהרב צבי כהן עמ&#x27; 83) דעושים השי&quot;ן של ד&#x27; ראשים תחילה. ויש ג&#x27; מהלכים: א&#x27; נעשה ע&quot;י דפוס וצובע עליו וחוזר ומפשיטה וכיון שנתרכך יכול לחזור ולהוציאה ע&quot;י יד, ב&#x27; עושים השי&quot;ן ע&quot;י הדפוס אבל חסר מעט בהרגלים כדי שיהא פסול ואח&quot;כ משלימים השי&quot;ן בידם, ג&#x27; עושים הכל ע&quot;י יד ונותנים stencil ע&quot;ג כדי שיכול להוציאו. אח&quot;כ נותנים עליו דפוס כדי שיהא נאה ומהודר. "	סימן לב סעיף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם השי&quot;ן צריך ליגע בתיתורא 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) כן (לפי&#x27; הרא&quot;ש בגמ&#x27;) 2) כשר בדיעבד (מ&quot;ב ס&quot;ק קצ&quot;ז) [ומה שהביא הדרכ&quot;מ בשם הברוך שאמר שהוא פסול בדיעבד, כבר כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה חריץ) דליתא בברוך שאמר שלפנינו]"	סימן לב סעיף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ימשוך השי&quot;ן לתוך התיתורא?	"אינו לכתחילה שצריך כל השי&quot;ן להיות ניכר (דרכ&quot;מ), ובדיעבד כשר כל זמן שעדיין יש עליו צורת האות, ואם אבד צורת האות צ&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק ר&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה שגם)"	סימן לב סעיף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הטעם דשי&quot;ן של ד&#x27; ראשין?"	"הב&quot;י הביא מהנקדן דהוא כנגד כתב הלוחות שהיה כתיבה שוקעת [והשי&quot;ן של ג&#x27; ראשין כנגד כתב ס&quot;ת דהיה כתיבה בולטת] ומש&quot;ה השי&quot;ן של ד&#x27; ראשין כנגד פרשת קדש שהיא פרשת ראשונה דכתב הלוחות היתה לפני כתב הס&quot;ת, ועוד שהוא כתב הבורא [אבל כבר כתבנו דאין זה לעיכובא]. אמנם כתב הב&quot;ח לפי&quot;ז ראוי שהיודי&quot;ן דשי&quot;ן של ד&#x27; לא יגעו למטה בשי&quot;ן, אלא כתב המג&quot;א (ס&quot;ק נ&quot;ט) דאין נוהגין כן משום דאיתא בזוהר (פנחס רכח,ב) טעמים אחרים לד&#x27; ראשין [כגון כנגד שבעה אלפי שנין (ערוה&quot;ש סעי&#x27; פ&#x27;)] ולפיכך צריכים ליגע בשי&quot;ן."	סימן לב סעיף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היודי&quot;ן אינן נוגעין בשי&quot;ן?	"בשי&quot;ן של ג&#x27; ראשין בודאי פסול, אבל בשי&quot;ן של ד&#x27; ראשין כיון דיש מח&#x27; בזה (כמ&quot;ש למעלה) בדיעבד אין להחמיר, ודוקא אם שניהם אינן נוגעים [דאם רק אחד אינו נוגע ממ&quot;נ אינו יוצא] וגם דוקא אם עשה קוין פשוטים {וקצת צ&quot;ע למה קוין פשוטים עושים שי&quot;ן נכונה}} [ואם עשה קוין פשוטים ונגעו בשי&quot;ן פסול משום תרתי דסתרי] (ביה&quot;ל ד&quot;ה וכן) {וכתב מ&quot;ב עו&quot;ה (הע&#x27; תקס&quot;ח) דזהו דוקא לפי הפמ&quot;ג דס&quot;ל כהחיי&quot;א דצריך דוקא שי&quot;ן של אשורית אבל לפי המ&quot;ב (ס&quot;ק קצ&quot;א) דסתם כהב&quot;ח דס&quot;ל דסגי בדוגמא בעלמא ה&quot;נ יהא כשר בדיעבד, אמנם יש לחלק דהיודי&quot;ן הוו בעצם צורת השי&quot;ן וצ&quot;ע}"	סימן לב סעיף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מרומז באות שי&quot;ן?	"1) הוא מנין הימים שמניחים תפילין (ב&quot;י בשם ארחות חיים) [וביאר העטרת זקנים (סי&#x27; ל&quot;א) דיש שס&quot;ה ימים בשנה [של חמה] ותסיר נ&quot;ב שבתות וי&quot;ג ימים טובים [עם יו&quot;ט שני], ולפי&quot;ז צריך להניח תפילין בחוה&quot;מ, וע&quot;ע בהגהות על הטור]&lt;br&gt;2) שם הוי&quot;ה בא&quot;ת ב&quot;ש הוא מצפ&quot;ץ שהוא מנין ש&#x27;, ועל זה נאמר כי שם ה&#x27; נקרא עליך שאין נראה מבחוץ אלא השיני&quot;ן (ב&quot;י בשם ר&quot;י אסכנדרני)&lt;br&gt;3) שם ה&#x27; נקרא, ר&quot;ת שי&quot;ן (מ&quot;ב ס&quot;ק ר&#x27;)"	סימן לב סעיף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם המעברתא ותיתורא צריכים להיות מעור אחד עם הקציצה?	"מדינא קיי&quot;ל דא&quot;צ להיות מעור אחד [ואפי&#x27; למ&quot;ד דסבר דהקציצה צ&quot;ל מעור אחד], אבל לכתחילה טוב לחוש לשיטת רש&quot;י דס&quot;ל דהוא מעור אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק ר&quot;א)"	סימן לב סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נקרע המעברתא?	יכול לתופרה (מ&quot;ב ס&quot;ק ר&quot;ב) {ויש לפרש דאינו צריך חיבור אלא בפועל צריך לאחוז את הרצועה}	סימן לב סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושים המעברתא שיהא ניכר הריבוע?	יחתכנו בשני צדדיו {והמחבר משמע דחותך כל הצדדין, אמנם נוהגין לחתוך רק מעט}	סימן לב סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יגלגל הפרשיות?	ילפינן ממזוזה שצריך לגלגלן מסופה לתחילתה (ב&quot;י), ואינו לעיכובא (ביה&quot;ל ד&quot;ה יגלגל)&lt;br&gt; 	סימן לב סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכרוך בקלף בדוקא?	"לפי הגר&quot;א לכתחילה צריך קלף [מן המותר בפיך (סמ&quot;ק, ארחות חיים, הגהות מיימון)] דכ&quot;כ בשימושא רבא, אכן מדינא יצא אפי&#x27; במטלית (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ר&quot;ז)"	סימן לב סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה שער יכול לכרוך בה?	"מדינא כשר מכל בהמה וחיה טהורה [ועי&#x27; רע&quot;א לגבי שער אדם], אבל לכתחילה יהיה מעגל כדי שיזכור מעשה העגל ולא יחטא וגם יכפר על עון זה (שימושא רבא, מ&quot;ב ס&quot;ק ר&quot;י) [והרמב&quot;ם (הל&#x27; תפילין פ&quot;ג ה&quot;ח) כתב דנוהגין לכרכן בשער זנב], ואם לא מצא עגל יעשה בשל פרה או שור (ר&quot;י אסכנדרני). וגם צריך לרחוץ השער תחילה עד שיהא נקי (ר&quot;י אסכנדרני). "	סימן לב סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר הכריכות?	הרמב&quot;ם סבר דיכרוך במטלית תחילה ואח&quot;כ בשער, והסמ&quot;ג ושימושא רבא סברי דיכרוך תחילה בשער ואח&quot;כ במטלית, והב&quot;י הביא שהרבה סוברים דאין הסדר מעכב (וכ&quot;כ הגר&quot;א ס&quot;ק ק&quot;ח), אמנם כתב האגור (והובא ברמ&quot;א) דנוהגין לעשות כדברי שניהם שכורכין בשער תחילה ואח&quot;כ בקלף וחוזרין וכורכין בשער (מ&quot;ב ס&quot;ק ר&quot;ט)	סימן לב סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1) כמה 2) באיזה מקום, צריך להוציא קצת שער שיראה לחוץ?	"1) הספר יש שכר ורע&quot;א סברי פחות מכשעורה (וכן נקט הקס&quot;ה סי&#x27; כ&quot;ב סעי&#x27; ב&#x27;), והמג&quot;א (ס&quot;ק ס&quot;א) סבר אפי&#x27; יותר בכשעורה [ונחלקו בפשט בזוהר] (מ&quot;ב ס&quot;ק רי&quot;א) 2) אצל פרשת והיה עם שמע לצד קדש (של&quot;ה, מג&quot;א ס&quot;ק ס&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק רי&quot;ב) [ונמצא שבתפילין של רש&quot;י יוצא השער סמוך לקצה, ובתפילין של ר&quot;ת יוצא באמצע (ערוה&quot;ש סעי&#x27; פ&quot;ג)] [ואיתא בזוהר (פקודי רל&quot;ז ע&quot;ב) דמהני שלא לקטרג ליה דרואה שיש לס&quot;א חלק בקדושה זו]"	סימן לב סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יתן הפרשיות לתוך הבתים?	לפי רש&quot;י זקופות, ולפי ר&quot;ת מושכב, ורוב ראשונים סברי כרש&quot;י וכן קיי&quot;ל (ב&quot;י), אבל אינו לעיכובא (מג&quot;א ס&quot;ק ס&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק רי&quot;ג)	סימן לב סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך שכל הפרשה יהיה בתוך הקציצה ולא בתיתורא?	"השל&quot;ה סבר דצריך להקפיד שיהיה הכל בתוך הקציצה, אבל הרבה סוברים דהוא רק לכתחילה ועוד הרבה סוברים דאם נכנסים רק לתיתורא עליונה כשרים, ועוד יש סוברים דאם רק הגליונות נכנסו לתיתורא כשרים. ויש שרוצים לתלות זה במח&#x27; גר&quot;ז (סעי&#x27; ע&quot;ז) ואבני נזר (או&quot;ח סי&#x27; י&quot;ד), דלפי הגר&quot;ז התיתורא אינו כתפילין ולפי האבנ&quot;נ הוי כתפילין וסגי אם היו&quot;ד נוגע לתיתורא. ועוד יש עצה להניח קלף למטה מהפרשיות כדי להגביה הפרשיות (עי&#x27; פסקי תשובות אות ע&#x27;)"	סימן לב סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יניח הפרשיות לתוך השל ראש?	יניחם בגליון עליון למעלה [והוא לעיכובא לפי הגר&quot;ז (בקונטרס אחרון ס&quot;ק ט&quot;ו, והובא בביה&quot;ל ד&quot;ה יהיה)], ולכתחילה ראש הפרשה יהיה לימין הקורא (תרוה&quot;ד, רמ&quot;א)	סימן לב סעיף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על כמה קלפים צריך לכתוב הפרשיות של תפילין?	"לכתחילה השל ראש יהיה על ד&#x27; והשל יד על א&#x27;, אבל בדיעבד יכול להיות להיפך דהעיקר הוא הבתים ולא הקלפים (הקדמה ממ&quot;ב עו&quot;ה)"	סימן לב סעיף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כתב הפרשיות לשל ראש בעור אחד?	כשר, ולפי רבי צריך ליתן ריוח ביניהם [ואז יכול לחתכם (רש&quot;י)] ולפי החכמים א&quot;צ, ולכו&quot;ע צריך ליתן חוט בין הבתים. קיי&quot;ל כהחכמים דא&quot;צ ריוח ביניהם, ולפי רש&quot;י כפשוטו ר&quot;ל דא&quot;צ ריוח בין הפרשיות ולפי רבינו ירוחם ר&quot;ל דא&quot;צ ריוח גדול בין הבתים.	סימן לב סעיף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי רש&quot;י, איך שייך להכניס הד&#x27; פרשיות לתוך הבתים אם אין ריוח בין הפרשיות?"	"1) תי&#x27; הב&quot;י דכוונת רש&quot;י כמו שפירש הרבינו ירוחם הנ&quot;ל (וכן פי&#x27; המג&quot;א ס&quot;ק ס&quot;ב לפי המחה&quot;ש ולבושי שרד)&lt;br&gt;2) המהר&quot;י אבוהב תי&#x27; דיכניסם מושכב, וש&quot;מ דזקופות אינן לעיכובא [וכגון שכתב והיה כי יביאך אצל קדש סופו ליד סופו (מג&quot;א ס&quot;ק ס&quot;ב)]&lt;br&gt;3) הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק כ&#x27;) תי&#x27; כגון שכתב הפרשיות זו תחת זו"	סימן לב סעיף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעולם להניח חוט בין הבתים?	"אם כתוב על קלף אחד הוא לעיכובא (ט&quot;ז ס&quot;ק ל&quot;ח), אבל אם כתוב על ד&#x27; קלפים מדינא א&quot;צ אבל לכתחילה יש לעשותו (ט&quot;ז שם, מ&quot;ב ס&quot;ק רי&quot;ז) [ולפי י&quot;א בארחות חיים (הובא בב&quot;י עמ&#x27; ק&quot;ס) א&quot;צ חוט אלא בבתים לחין, והשיג עליו הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק כ&quot;ד) דאינו משמע כן מהפוסקים]"	סימן לב סעיף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בחוט בין הבתים, האם צריך להקפיד שיהיה בגידין בדוקא?	"הארחות חיים הביא מח&#x27; בזה (ב&quot;י עמ&#x27; ק&quot;ס)"	סימן לב סעיף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד סדר נתינת הפרשה לתוך השל יד?	דינו כשל ראש [גולל סופו לתחילתו, כריכה בשער וקלף]	סימן לב סעיף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם כתב הפרשיות של יד על ד&#x27; קלפים?"	"מדינא א&quot;צ לדבקם [ולפי הפמ&quot;ג לפי המחבר אפי&#x27; לכתחילה א&quot;צ להדביקם אם מונחים בבית אחד (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם) {ולפי&quot;ז צ&quot;ל דהא דמדביקם בד&#x27; בתים צריך להדביקם למטה מהבתים}], והרמ&quot;א הביא מאגור בשם ר&quot;י החסיד דיש להדביקם (מ&quot;ב ס&quot;ק רי&quot;ט)"	סימן לב סעיף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מין דבק צריך להדביקם?	לכתחילה דבק כשר מבהמה טהורה [או מגידולי קרקע (חזו&quot;א)], אבל בדיעבד כל דבק כשר כיון דדיבוק זה אינו לעיכובא (מ&quot;ב ס&quot;ק ר&quot;כ)	סימן לב סעיף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דבר שאינו ראוי לאכילה מקרי מן המותר בפיך?	"רש&quot;י במגילה (כ&quot;ד ע&#x27;&#x27;ב) סבר לא, ורש&quot;י בסנהדרין (מ&quot;ח ע&#x27;&#x27;ב) סבר כן [איירי בזהב], הנוב&quot;י (או&quot;ח סי&#x27; א&#x27;) סבר כרש&quot;י בסנהדרין דאינו נתמעט ממן המותר בפיך, אבל הנשמת אדם כתב דהוא נתמעט מ&quot;בפיך&quot;, [והא דאמרינן דחוטי פשתן הוי מן המותר בפיך היינו משום דבאים מזרע פשתן דראוי לאכילה (ערול&quot;נ מכות י&quot;א)] (מ&quot;ב דרשו)"	סימן לב סעיף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך קלף אחד ממש לכתחילה?	"כן, אבל אם כבר כתוב על ד&#x27; קלפים מותר להניחם לכתחילה [אם מדביקם תחילה], וה&quot;ה אם נמצא טעות בפרשת רביעית יכול לכתחילה לחתך אותה פרשה ולהדביק פרשה אחרת (מ&quot;ב ס&quot;ק רי&quot;ט)"	סימן לב סעיף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הניח הד&#x27; פרשיות בד&#x27; בתים?"	"צריך לכסות הבתים בעור כדי שיהיה בית אחת [ורע&quot;א הביא מדרישה דדוקא אם לא עשה הד&#x27; הבתים מתחילה אדעתא דשל יד], וגם צריך לכסות השי&quot;ן דלא יהיה כבל תוסיף [קצת צ&quot;ב] (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ל&quot;ז, ביה&quot;ל ד&quot;ה והוא) [ועדיף להניח כל הפרשיות בבית אחד של התפילה של ד&#x27; בתים (מ&quot;ב ס&quot;ק רי&quot;ח)]"	סימן לב סעיף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כסה הבתים בזהב או עור בהמה טמאה?	אע&quot;פ שהמרדכי בתחילה רצה להכשיר [אם חתך מקום להשי&quot;ן] אח&quot;כ חזר, ולמעשה הכל פסול	סימן לב סעיף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהכיסוי שעל התפילין של יד?	"כתבו תוס&#x27; מנחות (ל&quot;ה ע&quot;א) דמעברתא הוי כיסוי על התפילין, ואינו פסול משום דאינו רואה פני האויר דזהו דוקא אם חיברה להבית, ועוד זהו דוקא בתפילה של ראש ולא בשל יד, ועוד דצדדי הבית רואין פני האויר. ולפי&quot;ז כיסוי שלנו על השל יד הוי כשר לפי כל טעמים שבתוס&#x27; דהרי אינו מחובר לה, והוי השל יד, ויש חור גדול בתוכו שרואה פני האויר, וכן כתב הרמ&quot;א (סעי&#x27; נ&quot;ב) דכך נהגו (ודלא כב&quot;י דכתב דאין נוהגין), אמנם כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; פ&quot;ח) דעדיף להסירה בעת התפילה [ויש מסירין אותה רק מפעם לפעם כדי שיהא ניכר דאינו קבוע לה] (הר&quot;ג מלצר)"	סימן לב סעיף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לכסה התפילין של ראש בעור בהמה טהורה?	כן, ובלבד שהשי&quot;ן יהיה נראה בחוץ (ביה&quot;ל ד&quot;ה ציפה)	סימן לב סעיף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מין גידין תופרין התפילין?	"השימושא רבא והנמוק&quot;י סברי דבעי דוקא של שור, אבל הב&quot;י מדייק מסתימת הגמ&#x27; דכשר בכל בהמה וחיה טהורה, וכן נקטינן לדינא דהכל כשרים אבל לכתחילה טוב לתפור בגידי שור"	סימן לב סעיף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בגידי בהמה טמאה 2) בגיד הנשה 3) בגידי נבילות וטריפות?	"1) פסול 2) צ&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק רכ&quot;ד) [ומסתפק אם זה מקרי מין שמותר בפיך (דרשו מ&quot;ב)], והקס&quot;ה (סי&#x27; י&quot;ז סעי&#x27; א&#x27;) מחמיר 3) כשר (מ&quot;ב ס&quot;ק רכ&quot;ג) {וכפשוטו ה&quot;נ איכא מעלה בשחוטה כמ&quot;ש בתשובת רמ&quot;ע לגבי קלף}"	סימן לב סעיף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה אבר הבהמה טוב ליקח הגידין ולמה?	מעקב, שהם לבנים (מג&quot;א ס&quot;ק ס&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק רכ&quot;ב)	סימן לב סעיף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם הם קשים?	מרככן באבנים עד שיעשו כפשתן (מג&quot;א ס&quot;ק ס&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק רכ&quot;ב)	סימן לב סעיף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש בהם דין טוויה ושזירה?	לפי המג&quot;א (ס&quot;ק ס&quot;ה) כן [וממילא יש דין לשמה (מג&quot;א ס&quot;ק ס&quot;ו)], והא&quot;ר ופמ&quot;ג מפקפקין בזה {ומשמע דרק מפקפקין על הדין לשמה, אבל מודו דבעי טוויה ושזירה, אכן מרע&quot;א משמע דלא בעי טוויה ושזירה כלל} (מ&quot;ב ס&quot;ק רכ&quot;ב, וס&quot;ק רכ&quot;ה)	סימן לב סעיף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליקח גידין מעכו&quot;ם 1) קודם טוויה 2) אחר טוויה?	"1) הב&quot;י הביא ממהרי&quot;ל דאין ליקח מעכו&quot;ם דהוי קבוע ואסור [דאלמלא הדין קבוע יהא מותר דרוב הנאכלות הוו טהורות ואין העכו&quot;ם נוחר אלא בהמה שאוכל (עולת תמיד, מג&quot;א ס&quot;ק ס&quot;ו)], אמנם ביאר המג&quot;א (שם) דדוקא אם יודע שעושין גידין נמי מטמאה [דלא מקרי קבוע אלא אם יודע שיש איסור אחד שם (לבושי שרד), אמנם נחלקו הב&quot;ח ופר&quot;ח (עי&#x27; ש&quot;ך יו&quot;ד סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק י&quot;ד) אם אינו יודע מקום האיסור אם מקרי קבוע (הר&quot;י באק)], ועוד דוקא כשקונה בבית העכו&quot;ם אבל אם קונה בשוק אמרינן כל דפריש מרובא פריש, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק רכ&quot;ה) מוסיף דאם קנה בחנות בשוק הוי כביתו של עכו&quot;ם וחוזר לקביעותן {ועי&#x27; בפתח&quot;ת (יו&quot;ד סי&#x27; נ&quot;ג ס&quot;ק ז&#x27;) בשם תשובת חת&quot;ס (יו&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;ב) דלא שייך קבוע לבטל רובא דליתא קמן וכאן מיירי ברוב הנאכלות דהוי רובא דליתא קמן}. 2) לפי המג&quot;א פסול בכל אופן דס&quot;ל דצריך טוייה לשמה, אבל הא&quot;ר ופמ&quot;ג {ורע&quot;א} מפקפקין בזה (מ&quot;ב ס&quot;ק רכ&quot;ה) "	סימן לב סעיף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לתפור בחוטין הנעשין מקלף?	"העיטור סבר כן, אבל למעשה הרבה חולקים עליו וס&quot;ל דיש הלל&quot;מ דוקא בגידין [והמקילים סברי דכך נאמרה ההלל&quot;מ דלאו דוקא גידין (ערוה&quot;ש סעי&#x27; פ&quot;ט)] ולהכי אין לברך עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק רכ&quot;ז), וכשיזדמן לו גידין כשרים בתחילה יתיר תפירה הראשונה דלא מהני התפירה שניה אם כבר תפור ועומד (ביה&quot;ל ד&quot;ה מקום)"	סימן לב סעיף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לתפור 1) בבני מעיים 2) בגידי עוף?	"1) לפי האחרונים דסברי דבעי דוקא גידין, לא 2) דינו כבני מעיים, דאינו ברור מהו הגידין ומהו החוטין ומהו הוורידין (שע&quot;ת ס&quot;ק ס&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק רכ&quot;ז), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; פ&quot;ט) הוסיף דהם חלשים, {ועוד לשון הגמ&#x27; היה גידי בהמה וחיה, משמע עוף לא}"	סימן לב סעיף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה תפירות יעשה?	שלשה בכל צד, שהוא סה&quot;כ שנים עשר כנגד הי&quot;ב שבטים (מ&quot;ב ס&quot;ק רכ&quot;ח) [ותפירה ראשונה אינה מן החשבון (ספר התרומה, ב&quot;י)]	סימן לב סעיף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא עשה י&quot;ב תפירות?	"הב&quot;י מדייק משימושא רבא דפחות מעשרה ויותר מי&quot;ד מעכב [דס&quot;ל דיכול להסר שבט יהודה ולוי, וגם יכול להוסיף עד י&quot;ד דהוא מנשה ואפרים (עטרת זקנים)], אבל שאר הפוסקים משמע דאינו מעכב, וכן פסק הרמ&quot;א דאינו מעכב {וכן משמע מר&quot;י אסכנדרני בב&quot;י (סוף סעי&#x27; נ&#x27;) דכתב דרק עושה ד&#x27; נקבים בד&#x27; זויות (הר&quot;י באק)}"	סימן לב סעיף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום יעשה התפירות?	הרמ&quot;ע מפאנו סבר שצריך להיות בתוך הבית, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ס&quot;ז) הביא שכל הפוסקים חולקים עליו, והמ&quot;ב (ס&quot;ק רכ&quot;ח) מוסיף דלא יהיה בסוף התיתורא אלא באמצע.	סימן לב סעיף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הקציצה אינו עור אחת עם התיתורא, האם צריך לתופרם יחדו?	כן, והברוך שאמר סבר שהוא לעיכובא (מ&quot;ב ס&quot;ק רכ&quot;ח) 	סימן לב סעיף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוסיף עוד חתיכת עור מרובעת כמדת התיתורא כדי לחזקה?	"הקס&quot;ה (סי&#x27; סי&#x27; כ&quot;ב סעי&#x27; ה&#x27;) הביא מנהג זה בשם הלבוש, וכן מבואר מביה&quot;ל (ד&quot;ה עור בסעי&#x27; ל&quot;ז) דהיו נוהגין כן. ובספר Inside Stam (עמ&#x27; 172) כתב דיש מחמירים לעשות התיתורא ממקשה אחת, אבל כתב דכל הפוסקים אמרו דאין זה הידור בעצם [אלא דהוא סימן דיש בה הידורים אחרים] "	סימן לב סעיף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לדבק השתי חלקים של התיתורא יחדו?	"כתב הביה&quot;ל דצריך ליזהר שלא לדבקם קודם התפירה דא&quot;כ התפירה לא חשיבא כלום, והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ו&#x27; ס&quot;ק י&#x27;) סבר דאפי&#x27; אם הדביקה אח&quot;כ נמי יבטל התפירה (דרשו מ&quot;ב) [ובסוף ספר פאר הלכה (הע&#x27; *56) כתב דיש מקילין להניח קצת דבק אחר התפירה כדי שלא יתקלקל הריבוע במשך הזמן, וכעין זה כתב Inside Stam בשם תשובת אבן ישראל (ח&quot;ח סי&#x27; ג&#x27;) לגבי סתימת הסדק בתיתורא]."	סימן לב סעיף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכמה צדדים תופרים?	"משני הצדדים, ונמצא שצריך ב&#x27; מחטין (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק רכ&quot;ט)"	סימן לב סעיף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם 1) נפסק החוט בשעת התפירה 2) החוט היה קצר?	לפי הב&quot;ח (הובא במג&quot;א ס&quot;ק ס&quot;ח) הוי סימן דחוט זה מקולקל ולא מהני לקשור בו עוד חוט, אבל לפי הט&quot;ז (ס&quot;ק ל&quot;ט) מהני 2) יכול לקשור לו עוד חוט (מ&quot;ב ס&quot;ק רל&quot;א) [אבל פשוט להר&quot;י אסכנדרני דאם אינו קושרו אינו כשר, והב&quot;י אינו יודע מקורו]	סימן לב סעיף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה צורה יעשה הקשרים?	לפי רש&quot;י השל ראש יהיה כדלי&quot;ת, והשל יד יהיה כיו&quot;ד ולפי שאר ראשונים אינן אותיות אלא קשרים בעלמא, וקיי&quot;ל כרש&quot;י [אמנם, אם הותר הצורה של יו&quot;ד יחזור ויניחם בלא ברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק רל&quot;ג)]	סימן לב סעיף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעשות הקשר לשמה?	"כן כיון שהוא הלל&quot;מ, וגם קטן [ואשה (קס&quot;ה סי&#x27; כ&quot;ג סעי&#x27; ה&#x27;)] לא יעשהו (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ס&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק רל&quot;ב), ואפי&#x27; אם רק מהדקו צריכים להיעשות לשמה (הליכות שלמה תפילה פ&quot;ד סל&quot;א), ובדיעבד סגי במחשבה גרידא (הליכות שלמה שם, שבט הלוי ח&quot;ז סי&#x27; ח&#x27;, דרשו מ&quot;ב)."	סימן לב סעיף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באר צורת הדלי&quot;ת בקשר בשל ראש?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק רל&quot;ג) הביא דיש שהיו נהגו לעשותו כמין מ&quot;ם סתומה עם חלל באמצע, אכן השיגו עליהם התפארת אריה (סי&#x27; ל&quot;ב פרק נ&#x27; אות ג&#x27;) דמכוון יותר לעשותו כמין דלי&quot;ת ממש [ומבואר ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; כ&quot;ז ס&quot;ק ל&quot;ז) דר&quot;ל כמין רובע וע&quot;י הרצועות נראית כדלי&quot;ת, וכן משמע מתפארת אריה (שם), אמנם התרוה&quot;ד (ח&quot;ב סי&#x27; קע&quot;ט) והקס&quot;ה (סי&#x27; כ&quot;ג סעי&#x27; ה&#x27;) סברי דעצם הקשר יהא נראית כדלי&quot;ת (זכרון אליהו פט&quot;ז ס&quot;ג עמ&#x27; רפ&quot;ד, מ&quot;ב פאר הלכה הע&#x27; 56**, מ&quot;ב דרשו)]"	סימן לב סעיף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לעשות הקשר רפויה שיוכל להשמט אנה ואנה?	לא, דקשר כזה לא עדיף מעניבה (מ&quot;ב ס&quot;ק רל&quot;ג, ביה&quot;ל ד&quot;ה ויעשה)	סימן לב סעיף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא סדר לעשיית הקשרים?	"לכתחילה יעשה השי&quot;ן תחילה, ואח&quot;כ הדלי&quot;ת, ואח&quot;כ היו&quot;ד (ב&quot;י עמ&#x27; קמ&quot;ד, רמ&quot;א). אמנם, אם הותר הדלי&quot;ת א&quot;צ להתיר היו&quot;ד נמי (מ&quot;ב ס&quot;ק רל&quot;ה)"	סימן לב סעיף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הטור הביא מנהג לחתוך בסוף הרצועה אצל הקשר כצורת יו&quot;ד [ובספר תפילין הלכה ומעשה מרב צבי כהן (עמ&#x27; 250) הביא בשם הסטייפלר דאיטר יד ינהוג כהטור כדי שיהא היו&quot;ד הולך ישר ולא הפוכה]"		סימן לב סעיף נב		
